"איפה ישראל" שכתב ושר שרון מולדאבי אינו כתוב כשיר מחאה קלאסי. אין בו קריאה להפגנה, אין בו הפניית אצבע מאשימה כלפי דמות מסוימת, ואין בו סיסמאות פוליטיות. במקום זאת, הוא בנוי כשאלה מתמשכת. לכן אפשר לראות בו יותר שיר תמיהה
"גם אם העולם ישרף" ששרה שירי מימון הוא שיר שמציג לכאורה את כל הסממנים של להיט פופ-דאנס עכשווי, אך מתחת לפני השטח הוא דווקא מערער על העולם שהוא נשמע שייך אליו. זהו שיר של ניגודים: בין אקסטזה לריקנות, בין עוצמה
מתי יש הזדמנות לשמוע שתי זמרות ג'אז גדולות ביחד על הבמה, ועוד שתיים שמצליחות להתחבר למרות סגנונותיהן השונים. ננסי קינג כבר נעזרת במקל. כמעט בת 70. אבל איך היא שרה. כל הניסיון והמיומנות והאהבה לג'אז הגיעו מהשעתיים שהיא ישבה שרה ועשתה "סקאטינג"
התקשורת עוסקת הרבה בזוהר ארגוב שלאחר מותו. היא שיצרה את האגדה והעצימה את המיתוס. השבוע, במלאת 71 להולדתו של ארגוב, נתקלתי בעוד ניסיון לסחוט את הסיפור. שגיא בן נון ראיין עבור "וואלה" שורה של ידוענים, שנדרשו לשאלה: אילו ארגוב היה
