"תגיד לי אתה שפוי או מה?", שואלת נפגעת האהבה את מי שהחליט  לנטוש ב"הודעה אחת". אחרי משפט פרחי כזה, הכי נדוש שבעולם, יכול להיות, שהוא הבין כמה הוא שפוי, וכמה עשה את הצעד הנכון. הרי הוא כבר "לא יכול לנשום". מצד שני הוא נשמע אנושי ומתחשב – חייב לדעת שהיא בסדר. בכל זאת ג'נטלמן.
רוית בטאשוילי בחרה התבכיינות בסלסול מלווה בצליל מזרחי לייט. את הקטע שלו היא שרה נמוך, את התסכול שלה – גבוה בסולם המנעד. הטקסט גדוש קלישאות  – לב מרוסק על מדרכה, אושר שלא ביקר אצלה.  שיבש לה את ככל הסדר בחייה, אבל  "אתה יודע אני בסדר" – איך? לחפש אמינות בשירים האלה? תן לרגש ללכת במקומה, ובטאשוילי ממסלסלת-מאנפפת את שבר הלב בלב מתפעם ובטון קודר.
בטאשוילי, אחרי הכוכב הבא לאירוויזיון (מחזור נטע ברזילי) מנסה לאחוז בידיה גם במושכות היוצרת. היומרה היא אחד החטאים באמנות. מוטב שתפקיד את המשך דרכה האומנותית גם בידי יוצרים טובים ומעולים, שעתידה יבחן לא רק במונחים של שירים בנוסח –  כמה רע לי, אחרי שהאהוב שבר את ליבי. הסלסול המתבכיין לא יועיל לה לטווח ארוך.

אתמול הלב שלי הפסיק לפעום/ כי מסתבר שזה מפחיד כשהלבד פתאום דופק בדלת
כתבת "מאמי אני לא יכול לנשום /  אני קצת שבור וקצת אוכל עלינו סרט
אני לא יודע מה לומר לך/ אין לי מה לומר יותר/ ניסיתי כבר הכל נשבע לך
אולי כדאי שנוותר/ כואב לי את יודעת, אבל חייב לדעת/ שאת בסדר, תגידי רק שאת בסדר"

לגמור הכל בהודעה אחת/לזרוק שנים לפח בבת אחת/ תבין שככה לא עושים
שוברים את הלב לרסיסים/ תגיד לי- אתה שפוי או מה

אתמול הלב שלי היה שלך/ היום הוא מרוסק על איזו מדרכה כבר לא זוכרת
מתי לאחרונה ביקר אצלי קצת אושר/ שבא אליי לבדוק רק שהכל בסדר
אנל'א יודעת מזה בית/ אין על מי לסמוך יותר/ שיבשת לי את כל הסדר
אצלי הלב נסגר מהר/ כואב לי בלעדייך/ אבל אתה יודע- אני בסדר, תדע לך שאני בסדר

לגמור הכל בהודעה אחת/ לזרוק שנים לפח בבת אחת/ תבין שככה לא עושים
שוברים את הלב לרסיסים/ תגיד לי – אתה שפוי או מה