כששומעים "איילת אהבים" – האסוסיאציה הראשונה היא – "ספרי איילת אהבים / על מה כיסית ראשך צעיף סגול / על מה ריסייך עצובים / וצווארך שחוח כגבעול". כך תרגמה נעמי שמר את שירו של מנוס חג'ידקיס. המקור הוא בספר משלי ה' פסוקים י"ח-י"ט: "יְהִי-מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ. אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת-חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל-עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד". מדוע נבחרה דווקא האיילה לשמש סמל לאישה נחשקת? את התשובה על ייחודה האנטומי של האיילה מספקים לנו חכמי הגמרא (מסכת עירובין פרק ה'): "מה אילה? רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה".
ערן צור יצר תרחיש עינוגים משלו על בסיס האיילת המקראית, שיתף  את חמשת החושים באקט, בו מעורב גם "זאב ערבות" מיילל.
המנגינה, הקצב, העיבוד וההפקה מצטרפים למשגל כקטליזטור מאיץ התרגשות כולל שזירת קול נשי מסוקס. אייל צור נסחף לתוך סערת הריגושים, שמובילה במתכון דאנס כמעט קלישאתי אל רחבת הריקודים. אם צור את מאירי חיפשו להדליק את החושים – אז יש להם את זה. להיט לוהט, מדליק ומתדלק.