הסבתא נמצאת איתו במכונית, מלטפת ראשו, המוסיקה רועשת, שניהם נהנים. והכול סבבה. יש כאן סיטואציה הזויה ביחסי נכד סבתא, לא עצובה, לא מצחיקה. לא ברור למה ארד לקח את הכלום הזה לרקנ’רול, שמנוגן דווקא אחלה. למה להשקיע כל-כך הרבה דציבלים ודיסטורשנים חיוביים על שיר רע? אולי, למשה לוי, היועץ האומנותי יש תשובה. (מילים ולחן: רועי אדר)
תגובה אחת
אחד הקליפים הקורעים ביותר שראיתי בחיים שלי!