זו כבר ילדותם השניה. הראשונה ליוותה את חיינו 20 שנה מ-1978 עד 1998. דובל'ה, קושניר, בראבא, מוני וגידי חזרו למסך ב-2020 ב"זהו זה" המחודש כקבוצת סיכון בימי קורונה, גם כלהקת בנים, כדי להשיב משב רוח קליל מן העבר, עם דמויות חדשות-ישנות, רגעים מצחיקים מאוד, גם פחות (מצחיקים), לא תמיד שנונים, אבל אני מוצא עצמי מקליט בשקיקה כל תוכנית, ונצמד כגרופי, גם הוא בסיכון – למערכונים ולשירים.
השירים הם אפיזודה מרתקת ב"זהו זה" 2020. חמישה קולות שחוזרים לשירים מוכרים בשירת רגש נטולת רגשנות יתר, ממרום הגיל, הרמוניה של געגועים, נינוחות של בגרות. השירה הגברית הזו מצדיעה לזמר העברי, נקיה ממניירות, דוק של עצבות, אנושית, החיוך הפנימי, הפשטות, הרמוניה ווקאלית חמה, גם קורטוב של נוסטלגיה. אני ממתין לפינה הזו בתוכנית המחודשת לא פחות מאשר למערכונים עצמם, למעשה – יותר! נ.ב. חמישה זמרים אולד סקול נותנת חמישה כוכבים לאמיר לקנר המעבד והמפיק המוזיקלי.
זו ילדותי השניה
צל עץ תמר
עוד סיפור אחד של אהבה
צריך להזיע
שיר נבואה קוסמי
האוהבים את האביב
שני תפוחים
שמש שמש
איזה אחלה עולם
שיר לשירה
