"זה בטוח יותר בפנים / ללא שמש / ללא קווים עדינים / ללא גשם בעיניים", שרה שרון גסטהלטר, ואני מנסה לחדור אל מוחה המתלבט-חרד  בשאלות  אישיות על רקע ניתוק וניכור מסביבתה.  ההתלבטות היא בין להישאר בבדידות בין הקירות ובין הפחד ואי הודאות שבלצאת, שבלחיות. יש יופי מסתורי בקו המלודי נוגה מאפיין אותה כיוצרת-זמרת מהזן האיכותי.
גסטהלטר מצליחה להלך  בין הרהוריה, כמיהותיה, חדלונה. המוסיקה מובילה אותה ביניהם, מהדקת את התחושה שעוברת ממוחה אל ליבה, והאנגלית מלטשת, מחדדת, מסייעת להעמיק.
העיבוד האקוסטי-אלקטרוני עוטף את השיר בצליל אווירה של מתח מעודן,  קוהרנטי לנרטיב וקו המחשבה של גסטהלטר. האם יש מקום לזמרות יוצרות כשרון גסטהלטר ברדיו המקומי? אשמח לתשובות של עורכי מוסיקה.

שרון גסטהלטר Even If

Even if/ Wouldn’t do it/ Couldn’t trust it/ Can’t beat me at my own game
Even if/  Wouldn’t talk like that/ Wouldn’t move like that/ Stand still, no one gets hurt
Stop and go, now/ Don’t know how/ It’s safer inside/ No sunshine/ No fine lines/ No rain in your eyes
Even if/ Wouldn’t take it/ Couldn’t make it/ No chance in my mind
?Even if/ I’d hate it/ Couldn’t let it in/ Could you love me through the door

Stop and go, now/ Don’t know how/ It’s safer inside/ No sunshine/No fine lines/ No rain in your eyes

Even if/ How would I/ Can’t see it/ Never had one of my own
Even if/ Won’t love you/ Don’t want to/ It’s not meant for girls like me