מוזיקה היא לעיתים קרובות סוג של אסקפיזם, מקור לנחמה והנאה, לעומת מוזיקה שיכולה להיות מנגנון הארה וביקורת על כל מה שקורה אצלנו וסביבנו. עידן חביב בחר לייפות מציאות. אפשר לנסח אחרת: מחפש את הטוב והמושלם תוך התעלמות מהמציאות.
אֶסְקֶפִּיזְם מוגדר כהסחת דעת נפשית, באמצעים שונים, במטרה לברוח ממצבים שנתפסים מלחיצים ולא נעימים במציאות. לחביב יש לאן לברוח בסוף היום. זה קשור ללב – אהבה, תפילה קטנה בלב. המטפורה שנבחרה לתאר את הסיטואציה – נסיעה. פתאום הכל נוסע. הנסיעה היא חלק מהסחת הדעת. התיישרות על מסלול משוחרר מבעיות.
המוסיקה בקולו הרך והעדין מרפאת מה שכואב. טון של חמלה וחסד, מנגינה וקצב שמכוונים לנתיב מרכזי, מלודיים והרמוניים, מקבלים תאוצה מרוממת לב, נמסים כמו גלידה. אני מאמין שזה נמצא בדי.א נ.איי שלו – מעין עיצוב קו של עצבות מתקתקה שנמצא גם בשירים אחרים שלו. זרם התודעה בא ממנו, משדר את פנימייתו באווירה בפשטות ובתמימות אידיליות.
עידן חביב פתאום הכל נוסע
יש בסוף היום את המקום אליו אני בורח/ יש לי רק אותך עמוק בלב הזה שלא שוכח
שם מעל הים שדה פועם ובסופו יש בית/ לב אוהב שמרפא מה שכואב/ וקשת בשמיים
ואין לנו מילים כבר לדבר/ רק ליהנות ממה שיש לנו בינתיים
מאהבה גדולה מהחיים/ מהטירוף השיגעון אלייך
וכל הלילה בערו הכוכבים/ ולא רוצה בכלל להיות כאן בלעדייך/ אנ׳לא עוזב אותך עוד אלף גילגולים
בואי ותהי איתי מתחת לשמיים
יש בסוף היום את המקום אליו אני בורח/ יש תפילה קטנה עמוק בלב/ שרק אני יודע
כל מה שביקשתי בלי לומר/ פתאום הכל נוסע/ ירח חם צולל רחוק מעל הים/ וזה נותן לי כוח