"גיבור" הוא מושג שנשמע הרבה מאוד בתקופת מלחמה, ואלה ימים שמשתמשים בו בקונטקסטים שונים – מחיילים בשדה הקרב ועד משפחות שחוו טראומות. סביב המושג "גיבור" ישנן שאלות רבות: האם גיבור או גיבורה נקבעים לפי הערך אותו הם מייצגים או לפי התכונה שמובילה אותם? מה גורם לנו להגדיר מישהו/י כגיבור/ה? האם במעשה הגבורה חייבת להיות הקרבה של משהו? האם אנחנו רוצים/ות להיות גיבורים?
חן כהן אינו יורד לשאלות האלו. ה"גיבור" שלו סתמי. הוא מתאר מצב של תסכול, בלבול וחרדה, שאין להם כל קשר עם גבורה. הוא מנסה לגעת בנושא – אבל הטקסט נשמע על פני השטח, כמו נכתב תחת לחץ.
המוסיקה האפרורית בנוסח פולק מצילה את השיר, משרטטת מצב רוח שפוף במנגינה נוגה ענוגה, השירה אינה משקרת, משקפת את העננה האופפת אותו.
חן כהן יהיה מחר
איך קמים ואיזה יום היום?/ הכול מרגיש כמו יום אחד ארוך
הכול שביר ולא הולכים לישון/ הפחד לא עובר לי
תעירו אותי כשזה נגמר/ אני יודע שיהיה מחר
אני יודע שזה יעבור אבל/ אני לא מצליח להיות גיבור
לא מצליח להיות גיבור
אתה אומר שאין כבר הגיון / מחבק אותי הכי חזק
״אנחנו כאן ביחד זה המון״
ולהרגיש את זה עושה לי טוב פתאום
תעירו אותי כשזה נגמר…
גם כשחשוך תמיד נדלק האור/ וכשזה ייגמר אני אזכור
שגם אני כמו כולם/ גיבור
