"מאה קילומטר"? זה השם שנתנו לשיר. מרחק גדול כשמדובר באהבה שבורה? המטפורה הריקה והמרופטת מעידה על כל התמליל הזה שמכרו לעדן בן זקן. אם מטפורות – אז אומנותית השירים שלה לא שווים הרבה יותר מ"שלושים שקל", הסכום ששילמה על שמלה בעדות שלה כילדונת מקרית שמונה, שהפציעה על בימת אקס פקטור ב-2013, וקיבלה מחמאות משועשעות מהשופטים על סרבל החברבורות שלבשה.
השלושים שקל הם הפכו למיליונים בשנים הבאות. התברר כי הקהל קונה אותה הכי פשוטה, בשירים שאין לה שליטה על כתיבתם, וגם השיר הזה אינו מעיד על איזושהי פריצת דרך. עוד שיר מתבכיין על אהוב שנטש אותה לאנחות.
שרה בעצבות על הגבר שמאסה בו, בלדה מדוכדכת טיפוסית, מתחילה נמוך ואז מתפרצת בהיסטריה דומעת. יש לבן זקן מנעד טוב לדרמות המוסיקליות האלו. תן לסלסול ולעיבוד האוריינטלי לעשות את שאר העבודה. בן זקן ממשיכה לנצל את התכונות שקידמו אותה מסחרית בעשר השנים האחרונות, אבל אומנותית השיר הזה אומר שהיא דורכת במקום.
עדן בן זקן מאה קילומטר
שוב אתה לא נרגע חצי משוגע/ כמו תקליט חצי שבור
עם אותו משפט לא מוצא מקלט/ וחוזר אליי גמור
שם זה לא נגמר ריח בושם זר/ אני לא צריכה אותך
אין אין יותר מילים אין יותר שירים/ כי הכל מזכיר אותך
כמו סכין חותך אם אתה הולך/ אז תיקח הכל איתך
גם את את השמיכה שקנית לי/ גם ככה קר לי כאן
פזמון: ואין לי רגע מנוחה/ באמצע יום אני בוכה
ומאה קילומטר יש בינינו/ ואין לי ציפיות ממך
גם לא בלב לא במיטה/ נגמר לו הסיפור הזה של שנינו
ולא אל תתקשר/ ואל תגיד יותר/ יפה שלי
כל הלילות איתך שיגעונות שלך/ לא השארת לי אוויר
דמיונות שורטים ושמועות עליי/ מספר בכל העיר
איך מחיים שלך הפכתי לאחת/ שאתה כבר לא מכיר
פזמון: ואין לי רגע מנוחה/ באמצע יום אני בוכה
ומאה קילומטר יש בינינו/ ואין לי ציפיות ממך
גם לא בלב לא במיטה/ נגמר לו הסיפור הזה של שנינו
ולא אל תתקשר/ ואל תגיד יותר/ יפה שלי
