"אימפריות נופלות לאט" כתבו מאיר גולדברג (ודן תורן הלחין) לתאר הנגדה שבין המציאות היומיומית – בה אנשים נגמרים ברגע אחד – לבין האימפריות ההיסטוריות. בקונטקסט של ילד המכין שיעורים בהיסטוריה. אופק נחמן משתמשת ב"אימפריה" (מתפוררת, מתעוררת, משוגעת) למקום בו היא חיה. אימפריה? מובן מטפורי או מציאותי? אימפריה היא מדינת ענק השולטת על מדינות קטנות. לא מאמין שלנחמן בחרה כאן איזושהי אמירה פוליטית. היא מעמידה "אימפריה" מול שפיות, הטובים שמתים, אהבה אישית. כלומר – משתמשת באימפריה מטפורית כדי לנרטיב. יכול להיות שנחמן יורדת יותר מכותב שורות אלו לסוף הרעיון של זה מול זה.
המוסיקה בליווי פסנתר מבהירה יותר התחושה מאחורי העיניים העצובות והנפש הלא נשברת והמכתבים מהמחברת. נחמן נמצאת בעומק התחושה המבאסת בבלדה עשויה היטב מכל בחינה מוזיקלית. משכנעת במה שהיא חשה.
אופק נחמן אימפריה מתעוררת
היום מותר לקרוא לי משוגעת / לרגע של לפני אני כל כך מתגעגעת
וכל סיפור חודר ישר ללב שלי / ולא נשאר ממנו הרבה
אני יודעת הלכה גם השפיות / היא בעצמה כבר משתגעת
עיניים עצובות ראו יותר מידי שברים
אני אף פעם לא נשברת / ותראה היום כבר אין לזה סוף
כבר אין לזה סוף אימפריה מתפוררת
מכתבים מהמחברת מבקשים היום / לקום לאסוף להתחיל מהסוף
אימפריה מתעוררת
עדיין השמיים מעליי / ולא זה לא הזמן, אני לא זזה מכאן
אם הכל כתוב בכוכבים / תסביר לי איך כל הטובים באדם
הלכו רחוק לבם נדם?
ואיך אני יודעת שאתה אוהב אותי?/ מכל משמר תשמור לי את שאהבה נפשי?
לא יודעת אם אפשר כבר לשחרר / את כל מי שעזב את כל מי שעוד לא חוזר
אני אף פעם לא נשברת / ותראה היום כבר אין לזה סוף
כבר אין לזה סוף אימפריה מתפוררת
מכתבים מהמחברת מבקשים היום / לקום לאסוף להתחיל מהסוף
אימפריה מתעוררת
אימפריה משוגעת לעצמה מתגעגעת/ חיים שלמים עוברים ליד כמעט נוגעת
אימפריה משוגעת
להתחיל מהסוף אימפריה מתעוררת/ מכתבים מהמחברת מבקשים היום
לקום לאסוף להתחיל מהסוף
אימפריה מתעוררת
