נצא עם יעל זלינגר לנסיעה מטורפת. אגב, הייתי ממליץ לה להוריד רגל מהגז. 160 קמ"ש – מבוא לאיבוד שליטה. אם נרד מהכביש, אז נקבל דימוי שמדייק אותה. החיים הם כמו נסיעה מהירה על הכביש – לפעמים הדרך חלקה והנוף מתחלף במהירות, ולפעמים יש עיקולים חדים והפתעות לא צפויות. במהירות גבוהה, הנוף טס לידך, ואתה חייב להחליט במה להתמקד – האם להביט במראות ולחשוב על העבר, או לשים עיניים על הכביש אך ורק קדימה? יעל לוחצת על הגז, אבל ללא מטרה אלא מתוך איבוד שליטה בכל הקשור לנתק ביחסים עם מי שהיא משתוקקת "להיות שלו". הנסיעה משמשת דימוי לעוצמות הרגש שמלוות את הרגעים שבהם הכל דוהר קדימה – בין זיכרונות שלא מרפים, בין המציאות לחלום, בין תחושת שחרור לפחד מהלא נודע.
תוגתה מגיעה גם ב-160 קמ"ש. מוסיקה שמייצרת דרמה בקצב נסיעה, מנגינה ועיבוד שמכוונים לנתיב שמשחרר אותה להבעת סערת רגשות. צלילים עשירים שמעצימים את התחושה שבין צער עמוק לתשוקה ללא גבול.
יעל זלינגר 160 בימוי צילום ועריכה: בר שבתאי ומאור בל
אני עוברת נתיב בכביש המהיר/ שמה שירים שאיש לא מכיר/ חוצה את העיר במאה שישים קמ״ש
תקופה ארוכה ביחד לחוד/ מחליפים הודעות עם אפס אחוז/ סטייה בסיבוב מחשבת מסלול חדש
למה זה אף פעם לא הולך לי חלק/ חצי מהזמן רק מחפשת מקלט/ בין החלומות לאמיתי יש מרחק גדול מדי
אין לי כוח להרגיש שרק לי אכפת/ למלא תדלק כשהאוטו נשרף/ להדביק את הפער כי הראש בעבר
אבל אני שם/ כל הזמן שם / במרחק של נגיעה/ אהיה שלך/ אנלא אעצור/עד שיעלה האור
עד שאתה תעזוב אותי ודי
אני זוכרת מילים זוכרת שתיקות/ זוג טבעות בתוך מגירות/ אני אסתובב אתה תרדם טוב
יוצאת מהדירה התחלה חדשה /לא משנה כבר כמה העיקר מנסה
רק לא לעצום עיניים ואם אעצום עיניים/ בשנייה אני שם
ואני שם/ כל הזמן שם / במרחק של נגיעה/ אהיה שלך
אנלא אעצור/ עד שיעלה האור/ עד שאתה תעזוב אותי ודי
רק לא לעצום עיניים/ (רק לא לעצום עיניים)
בשניה אני שם/ כל הזמן שם / במרחק של נגיעה
אהיה שלך/ אנלא אעצור/ עד שיעלה האור/ עד שתעלם/ עד שתעזוב
