“My Funny Valentine” הוא אחד השירים האמריקאיים האייקוניים ביותר, שנכתב ע”י: ריצ’רד רוג’רס (Richard Rodgers) – לחן, ולורנץ הארט (Lorenz Hart) מילים – במקור עבור המחזמר “Babes in Arms” מ-1937.
במחזמר, הדמות בילי קרוקר שרה את השיר לוולרי, אהובתו. שמה הפרטי “ולרי” (Valerie) מתאים גם לשם “Valentine”, כך שהשיר משחק על כפל המשמעות – גם שם וגם רמז ליום האהבה (Valentine’s Day).
My Funny Valentine הוא בלדה רומנטית יוצאת דופן. : במקום להרעיף על אהובתו שבחים קלאסיים (“כמה את יפה ומושלמת”), הדובר מתאר את מושא אהבתו באופן חצי-הומוריסטי, שמבליט דווקא את חוסר השלמות והייחודיות שלה – ומביע אהבה עמוקה דווקא בזכות הפגמים שלה.
מאפיינים מוזיקליים סולם: לעיתים במי מינור או במי במול מינור (תלוי בביצוע) לרוב בקצב של בלדה (Ballad Tempo), עיבוד של אווירה: מלנכולית, רגישה, לעיתים כמעט מהורהרת.
למה השיר כל כך מיוחד? שילוב של תמימות והומור – גישה מאוד לא שגרתית לשירי אהבה, הרמוניה ומלודיה מאפשרות למרים לפרש אותו באופן מאוד אישי.
בין הזמרם הבולטים שביצעו את השיר – צ'ט בייקר – הביצוע הכי מזוהה עם השיר, שרה ווהן, פרנק סינטרה, מייקל בובלה, צ'אקה קאן, סטינג, טוני בנט/ כל זמרנתן לשיר פרשנות קצת שונה – חלקם יותר רומנטיים, אחרים מלנכוליים יותר.
