אליקם בוטה השקט הגדול

אליקם בוטה – השקט הגדול

"השקט הגדול" בביצועו של אליקם בוטה הוא בלדה מזרחית־פיוטית, עטופה ברגש ובאינטימיות של תפילה. זהו שיר שמתקיים במרחב שבין מוזיקה נשמה לשירת קודש מודרנית – שיר שבו המילים, הקול והשתיקה שווים במשקלם.

מילים – תמיר גלבוע לחן ועיבוד – אריק זנטי
4.5/5

"השקט הגדול" בביצועו של אליקם בוטה הוא בלדה מזרחית־פיוטית, עטופה ברגש ובאינטימיות של תפילה. זהו שיר שמתקיים במרחב שבין מוזיקה נשמה לשירת קודש מודרנית – שיר שבו המילים, הקול והשתיקה שווים במשקלם.
כבר מהשורה הראשונה ברור שהשיר עוסק בשפה עצמה, בכוח שלה לרפא, לשנות, לצייר, אבל גם – בכישלונה, כשהלב סוער מדי והמילים לא מצליחות לבטא. “כל מילה שברגע תצייר את התמונה תווים שיחברו אותה למנגינה” המילים הופכות לצבעים, לתווים, לכלי תיקון. זוהי תפיסה פיוטית־מיסטית כמעט, שמקורה עמוק במסורת היהודית: המילה כמנוף לבריאה, כמו בספר בראשית – “ויאמר אלוהים ויהי”.
אבל מיד אחר כך מופיעה הניגודיות: “ולא מצאתי לי מילים רכות אז שתקתי בעוצמה ומהשקט הגדול הזה רעדה האדמה”. כאן השיר מתהפך: דווקא היעדר המילים, השקט, הוא שגורם לתנודה הגדולה.
זה אינו ביטוי של חולשה אלא של עומק רוחני – "שתיקה שהיא צעקה".
“ומהשקט הגדול הזה רעדה האדמה” לב השיר. השקט כאן הוא לא ריקנות, אלא מקור אנרגטי – המקום שבו המילים כבר אינן נחוצות,
כי הכאב, האהבה והאמונה כבר מדברים מעצמם.השורה מרמזת על מצבים אנושיים קיצוניים: כאב שאין לו ביטוי, התרגשות שמרעידה את העולם הפנימי. השקט הופך לפעולה – הוא רועד, הוא יוצר תנועה.זוהי תפיסה עמוקה מאוד של מוזיקה כרוח – הצלילים וההפסקות חשובים באותה מידה.

השיר נע על ציר רגשי מנוגד: מצד אחד:עוצמה, רעד, מלחמה בלב מצד שני: רוך, אהבה, תקווה לריפוי – “ולא מצאתי לי מילים יפות כי בלב יש מלחמה” מול  – “וכל מילה שברגע תשמח את כולם / שתרכך מעט את נפש האדם”
בוטה מבטא כאן מתח בין הרצון לדבר, לרפא, לבטא  לבין הידיעה שדווקא השתיקה מבטאת אמת גדולה יותר.
זו בלדה על גבול התפילה – המקום שבו כבר אין מה לומר, רק להרגיש, להאמין, להמתין שהלב ידבר מעצמו.
אליקם בוטה יוצר בשירתו תחושה של פיוט מזרחי עכשווי. השירה נפתחת ברוך, אך בכל פזמון מתרוממת לשיא דרמטי. הסלסולים אינם רק קישוט – הם נשימה של כאב ושל קדושה. בוטה מושפע בבירור מסגנון חזני־מיסטי, אך מעניק לו רגישות פופית־ישראלית: ההרמוניות רכות, העיבוד שקוף, ונותן למילים לנשום. כך נוצר שיר תפילה חילוני־דתי – כזה שיכול להישמע גם בבית הכנסת וגם ברדיו. אליקם בוטה יוצר כאן רגע נדיר של חסד:
רגע שבו הנפש נפתחת לאור גדול, דווקא מתוך השקט.

אליקם בוטה השקט הגדול בימוי: אסף שוקרון תסריט : אסף שוקרון ואליקם בוטה צילום: אסף שוקרון

כל מילה שברגע תצייר את התמונה
תווים שיחברו אותה למנגינה
שתספר אולי מעט תהיה מובנת במבט
היא בנשמה כל העוצמה היא אהבה גדולה
וכל מילה נכונה שתחזק את הצבעים
שתשנה אולי כל כך הרבה דברים
אולי שתשחרר מעט את מה שהתגבר לאט
היא בנשמה כל העוצמה שיש לי בעולם

ולא מצאתי לי מילים רכות אז שתקתי בעוצמה
ומהשקט הגדול הזה רעדה האדמה
ולא מצאתי לי מילים יפות כי בלב יש מלחמה
אז בשביל מה נו בשביל מה

וכל מילה שברגע תשמח את כולם
שתרכך מעט את נפש האדם
אחת שתרפא הכל שתדלג על כל מכשול
היא בנשמה היא כל העוצמה היא אהבה גדולה

אליקם בוטה פייסבוק

share

1 אהבו את זה

share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן