אבנר טואג מצליח לקחת שאלה פילוסופית כמעט קלאסית – זהות ומשמעות ולתרגם אותה לחוויה מוזיקלית עכשווית, אישית ונגישה.
"מי אני מה אני מה אני עושה פה” – זו אינה רק שאלה אקראית אלא הצפה, בלבול, ניסיון לאחוז במשהו יציב השיר מתאר מצב של מיליון אפשרויות, אפס ודאות, זה לא חיפוש רגוע אלא חיפוש תחת עומס.
הדובר לא נלחם בעולם אלא בעצמו – “קורבן של מחשבות על מה יכול להיות אחרת”.
“עומד על צוק רואה עמוק” – צוק = קצה, סיכון, מבט לעומק = מודעות, אבל אז מגיע הטוויסט: “אני לא מתכנן ליפול”, ובהמשך  “אני לא מפחד ליפול”. הפחד לא נעלם, היחס אליו משתנה." הערתי את הדוב” – מפגש עם עצמי. הדוב כאן הוא פחדים, דחפים,  אמת לא נוחה. כל פעם שהוא “מעיר” אותו:, הוא נאלץ להתמודד.
“חמאה נמסה והלחם מתפורר” – דימוי יומיומי שהופך קיומי: הזמן חולף, דברים מתפרקים, אין אחיזה יציבה. זה יוצר תחושת שבריריות החיים.
המעברים ל “מה אני עושה פה” מרגישים כמו עצירה פתאומית, רגע של התפכחות שבו: הקצב ממשיך אבל התודעה נעצרת.

המיוחד בשיר שהוא עובר בין שורות מאוד פשוטות (“בוקר יום שלישי”) לבין שאלות גדולות, מעבר שיוצר חיבור: הפילוסופיה נמצאת בתוך החיים עצמם.

המוסיקה מקדמת את הנרטיב בקצבמיד-טמפו  לא איטי מדי, לא קופצני, משאיר מקום למחשבה. העיבוד – שילוב בין כלי קצב לאקוסטיים נותן תחושת “דרך” / תנועה, הפקה שמחברת עומק ונגישות. השירה של אבנר טואג מלודית אבל לא מתייפייפת, יש רגש, אבל לא דרמה מוגזמת זה תומך ברעיון של מסע פנימי תוך כדי תנועה.
טואג יצא למסע של אדם בתוך הראש של עצמו בין ספק, פחד, והשלמה בתוך עולם עמוס אפשרויות, הוא לא נותן תשובה חד־משמעית,  אבל מציע עמדה: אפשר לא לדעת מי אתה… ועדיין לבחור להמשיך ללכת וליצור.

צילום סטילס: עידו אסולין

אבנר טואג מי אני מה אני מה אני עושה פה  בימוי, תסריט, ועריכה: תמיר פיינגולד

מי אני מה אני מה אני עושה פה
קרוב, רחוק
נסעתי שעות בלי לחשוב אם רע או טוב.
אין מה לעזוב
היד לא רועדת, הנוף מרגיש קרוב.
ומה אם חלומות הם –
רק השתקפויות של
מרדף של רצונות
שוב, הערתי את הדוב
פתאום אני

קורבן של מחשבות
על מה יכל להיות אחרת
על חבל בכיסים
סופר את השנים עומד על צוק רואה עמוק
אני לא מתכנן, לא מתכנן ליפול

מי אני מה אני מה אני עושה פה
הכל מהר
חמאה נמסה והלחם מתפורר.
בוקר יום שלישי,
אתה מטפס על שולחן, אני אופקי

גדול מדי לתפוס זה –
ארוך מדי לגרוס, יש-
מליון אפשרויות, שוב-
הערתי את הדוב פתאום אני

קורבן של מחשבות
על מה יכל להיות אחרת
על חבל בכיסים
סופר את השנים עומד על צוק רואה הכל
אני לא מתכנן לא, לא מתכנן ליפול.

קורבן של מחשבות
על מה יכל להיות אחרת
על חבל בכיסים
סופר את השנים עומד על צוק רואה עמוק
אני לא מפחד, לא מפחד ליפול

אבנר טואג פייסבוק