נתחיל בבשורה: פסטיבל הג'אז של תל-אביב חזר. עד לכתיבת שורות אלו אין לי מושג לסיבת החזרתו: נמצא התקציב או שראש העיר החליט שהגיע הזמן לעמוד במילה שלו, שעיר ללא הפסקה, כמו תל-אביב וג'אז נועדו? שתי התשובות נכונות, כנראה. בחוברת הפסטיבל הנפתחת במבוא של ראש העיר לא מצאתי תשובה.
תשובה של ממש ניתנה במופע הפתיחה: אחינועם ניני חוגגת 25 שנה להופעתה הראשונה בפסטיבל הג'אז של תל אביב ושרה יחד עם אנה מריה יופק, הזמרת הפולניה המצוינת, את "אורי", שירה של המשוררת רחל (המוכר גם כ"עקרה"). הן שרו בעברית, אנגלית ופולנית. אלה רגעים שבשבילם כדאי לחדש פסטיבל.
הייתם מתארים לכם מפגש בין זמרת תמניה לזמרת פולניה? פט מת'יני, שהפיק האלבומים לאחינועם ניני ולאנה מריה יופק, לא היה מאמין שהשתיים ייפגשו לדואט על במה אחת. כמו אחינועם (נועה), הסגנון של הכוכבת הפולניה  אינו אחיד. היא מחוברת מאוד למוסיקה של ארצה, וכמו ניני, היא אקלקטית, נוגעת  בפולק, בג'אז, במוסיקה אתנית. הקשר ביניהן קיים מאז שיופק שמעה את ניני בהופעה בפולין. בהמשך התברר ששתיהן זכו ליצור אלבומים עם ענק הג'אז  –פט מת'יני. ניני לא האמינה שהפולנית היא שפה מוסיקלית, כמו שרבים אינם מאמינים שעברית היא שפה מוסיקלית. המפגש ביניהן (לראשונה לפני שלושה ימים בלבד!) הוליד רגעי חסד, שמאשרים את מה שנשמע כבר נדוש, שמוסיקה רומסת גבולות מכל סוג.
ניני פתחה את הערב בשני שירים של הביטלס מהפסטיבל ההוא של תחילת התשעים – I Will ו – Drive My Car בגרסה ג'אזית. אחרי מקבץ של שירי ערש, הצטרפה אנה מריה יופק יחד עם הנגנים שלה לניני לשיר ערש מורכב של למעלה מ-10 דקות המחבר בין פולנית לתימנית בפיוז'ן נדיר בסוגו, ובהמשך ביצעו השתיים שיר פולק פולני עתיק יפהפה בתוספת מילים באנגלית שכתבה ניני. יופק נשארה עם ההרכב שלה על הבמה לביצוע אלתורים של שירי עם פולניים. כשניני חזרה, הן ביצעו דואט מהמוסיקה שפט מת'יני כתב – Always and Forever וגרסה ל –  I Don't Know של אחינועם. ובסיום, כאמור, "אורי"' שהביא את המפגש בין שתי הזמרות לאינטרקציה מופלאה.
נ.ב: בהדרן להופעה ("אורי") ביקשה ניני מהתאורן להאיר את הפסנתר, יען כי הפסנתרן של יופק (קז'ישטוף הרדזין) ניגן עד אז בחושך מוחלט, בלי שראה תווים. מישהי מהקהל התנדבה לעלות ולהאיר לו באפליקציית פנס. עניין טכני – אבל כשמחזירים את פסטיבל הג'אז, יש לדאוג גם לדברים הקטנים, שלא יספרו בורשא דברים רעים על תל אביב…

טיירני סאטון שרה ג'וני מיטשל

איך הופכים את שירי ג'וני מיטשל לג'אז? לא לשכוח: למיטשל יש רומן עם ג'אז. היא שיתפה פעולה עם נגנים כמו צ'ארלס מינגוס, וויין שורטר, פט מת'יני, וגם ג'אזיסטים כמו קית' ג'ארט נגעו ביצירותיה. זמרת הג'אז טיירני סאטון הגיעה למיטשל דרך Both Sides Now . השירים הפעימו אותה, אבל היא חששה לגעת בהם משך שנים, עד שזה קרה. After Blue הוא האלבום שהציג את העיבודים והפרשנויות שלה לשירים. התוצאה רעננות מפתיעה שזורמת לאורך השירים של מיטשל. סאטון כזמרת ומיטשל כהשראה נשמעו זיווג משמיים. הניסיון לשחזר את האינטרפרטציות למיטשל עם שני נגנים מלווים Serge Merlaud בגיטרה ו – Kevin Axt בבס, הניב שילוב מעודן ומהודק בין ג'אז לקלאסי עם נגיעות פאנקי מ – April In Paris ועד Both Side Now. סאטון מצליחה להעביר את השירים של מיטשל למגרש לה, אבל לא להפקיע אותם לחלוטין מחלקתם המקורית.

1. אחינועם ניני מארחת את אנה מריה יופק

2. טירני סאטון – המוסיקה של ג'וני מיטשל

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: אחינועם ניני אנה מריה יופק – Always And Forever

וידיאו: אחינועם ניני אנה מריה יופק – I Don't Know

וידיאו: אחינועם ניני אנה מריה יופק – "אורי"