החלום של דותן (25) הוא אולי חלומו של כל זמר ישראלי שמבין כי בפרובינציה הזו קשה להיות מלך, אלא אם כן אתה שלמה ארצי, פוליקר או אייל גולן. מצד שני – גם אם אתה מביא טון רך, מוסיקה מלודית מלטפת, קצב פופ ידידותי, אבל אתה לא ממש ייחודי – תצטרך לעבוד קשה כדי להגיע לטופ.
אני שומע שיר פשוט קצרצר בתחילת האלבום שנקרא Feel. שיר פסנתר של פחות משתי דקות, איטי, הרמוני מאוד, מושר בטון רך-נוגה-מזוכך.
See With Your Own Eyes/Feel with Your Own Heart/But Come to It Softly/Creating Your own road/King of your own world/But come to it slowly
שאתרגם? לא חייבים. פשטות נחרצת. המנגינה, הטון ההרמוניה אומרים במקרה הזה יותר מהמילים. עם הקצר הזה הייתי ניגש לחברת מוסיקה. דותן כבר היה שם. kt re vhv/ הוא כבר בדרך למקומות טובים.
ישראלי? לאן הוא שייך? Where he Belongs? אומר השיר השני. ככה: לפני שהוא ישראלי, דותן הוא הולנדי. הבדיקה מגלה שהוא נולד בירושלים לאבא ישראלי ולאמא הולנדית. בגיל צעיר עבר עם הוריו לאמסטרדם. אביו חזר לארץ, זו הסיבה שמעולם לא ניתק קשר עם ישראל.
והנה אלבום מיינסטרים בהפקת שני מפיקי העל הבינ"ל – מרטין טרפה וסשה סקארבק, (אדל, פול מקרטני, דאפי, קולדפליי) שנענו למייל ששלח אליהם והזמינו אותו לסקיצות שהובילו בסופו של דבר לאלבום הבכורה Dream Parade, שיצא בחברת EMI.
לארך כל הדיסק -טון מלנכולי מלטף, מנגינות מהסוג שמעלות על האוטוסטרדה של רדיו ה-FM שאמור להכניע בנוסחים הפופיים של בין קליף ריצ'ארד לקולדפליי.
Listen to what I’ve got to tell you/Are you ready for what’s coming now/I’ve been hanging on to this secret/Where do we go from here/Is this road unclear
הקשיבי למה שיש לי לומר לך / האם את מוכנה למה שמגיע עכשיו / אני תלוי בסוד הזה / לאן אנחנו הולכים מכאן / האם זו דרך לא ברורה
זה נעים, מחניף לשלוש דקות יותר, אבל יש יותר מתחושה של מיינסטרים שכל מפיק בעל חוש מסחרי ממתין לו בפינה.
גם השיר הבא This Town מזדמזם בקלות נסבלת, מענג אוזן, זורם במלודיות יפה ובקצב נינוח, מחניף באיזי ליסנינג, במלנכוליות מזככת. הורדת ההילוך לשורה – Black and white/Blinding lights/Here inside/With me tonight יפה. אולי – הלהיט הגדול של הדיסק.
אני מעדיף את הטון המלנכולי המזוכך של All That I Can Be , ( "רוחך ישנה/ אבל אני ער") על הקצב הידידותי של Secret Faces ("פנים סודיות מראות לי מי את"). המנגינה והקצב הסימטריים מעניקים זרימה יפה גם ל – Illusion – שיר בו תוהה דותן אם הוא חי בחלום ומציאות ב"צל האילוזיה"
בשלב מסוים של האזנה לדיסק – אתה מבין שלא עמקות הטקסטים היא ערך מוסף אצל דותן מצד שני – למה להפריז בדרישות, כאשר מדובר בפופ קליט מאוד שאמור להעלות את דותן על אוטוסטרדה של זמרי מיינסטרים ליגת על. הוא עלה.
