חום נחצ'ה היימן צילום: מיכאל חי

מוסיקה כמעשה אהבה

נחום נחצ'ה היימן – שנה למותו

אוגוסט 2017
/5

נחום נחצ'ה היימן היה נסיך המלודיה, מלחין שהצליח לתת למילה העברית חיים מוסיקליים ייחודיים עד כדי יצירת תחושה של לחן עברי מסוגנן, בשזירה עדינה של השפעות.
איפה להתחיל? "רק הד קולך", "ריח תפוח ואודם שני", "אניטה וחואן" בביצוע הפרברים, "מרדף", "כמו צמח בר", "נחל התנינים"  ששרה חוה אלברשטיין, קלאסיקות לא פחות אולטימטיביות מ"ירושלים של זהב". תמצית מזוקקת של תחושות העצב והכאב שעברו עלינו. ואיך אפשר בלי להזכיר את "את שומעת" ו"תפילת הדייג" ששר מאיר בנאי, "אנשי הגשם" ו"קצת עיצבון ערבה" בביצוע משה דץ. לחנים שקסמם לא פג.
חוה אלברשטיין, המבצעת המופלאה, האידיאלית של שיריו, כתבה על המוסיקה הזו בפתיח בחוברת האלבום – "נחום היימן המיטב": "המוסיקה מזכירה ציורים בצבעי מים: עדינה ושקופה, אצילית וגם ביישנית משהו, לירית ואינטימית. שפתו המוסיקלית – אי אפשר לטעות בה: תיבה אחת, ומיד אתה יודע – זהו נחום היימן. יש יוצרים, שלוקח שנים רבות למצוא את קולם, ויש שהקול מוצא אותם מיד, כבר בראשית דרכם. כזהו נחצ'ה. גם הטקסטים שהוא בוחר, או אלה שבוחרים בו – הם כאלה, כאילו נכתבו בתנועה טבעית אחת, במכחול עדין, טבול בצבעי מים"
ועוד הוסיפה אלברשטיין: "לנחצ'ה יש שתי זהויות, שלכל אחת שליחות משלה – הציבורית  והפרטית. כקיבוצניק הוא תרם לקהילה הרבה שירי טבע, שירי חג ולחנים למחולות, שאומצו ע"י הציבור. כאמן פרטי, הא שילב בין המוסיקה הקלאסית, שעליה חונך וגדל ובין המוסיקה העממית, שאליה נמשך כדי ליצור את השפה המיוחדת שלו. הוא הצליח להטביע את קולו כל כך עמוק בתרבות הישראלית, עד שנדמה לעיתים, ששיריו הם  שירי עם שהיו כאן מאז ומעולם".
"שירי עם ישראלים" – יש משהו כזה? מוסיקולוגית – לא, אבל דבר אחד אפשר היה לומר על השירים של היימן – הם היו ספוגים באווירה מכאן,  בנופים המקומיים,  מאז קיבוץ בית אלפא, שנחצ'ה היה חברו, ולמרות שאין יצור יצור כזה (שירי עם ישראלים) – המוסיקה של היימן הריחה ישראליות במלודיה המיוחדת והייחודית, במילים שהתאהבו בה (במלודיה) ועשו איתה אהבה.
בהסבר על השיר "אני הולכת אלי", ששרה חוה אלברשטיין, ביצוע שנראה בעיניו "הכי קרוב לשלמות" כתב נחצ'ה: "כל חיי שאפתי להתחבר אל המילים, אל המילה הכתובה, אל הקצב שבו, אל המשפט השירי הזורם. זו הייתה תמצית שאיפותי כמלחין, כי אותו חיבור מסתורי בין מילה ללחן, אשר לעיתים צולח ולעיתים נכשל, הוא תמצית היצירה. כך נוצר מעשה אהבה שאין טהור ממנו".

ציור: אורי ליפשיץ.
צילום: מיכאל חי.

וידיאו:  נחצ'ה שר "חיוך ראשון" – שיר אהבה של נתן אלתרמן לרחל מרכוס

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן