אבי אוחיון הוא יצרן הקונפקציה העכשווי בז'אנר הפופ הים תיכוני העכשווי. הגבר המסכן לא יכול לישון, לא נרדם (לא אותו דבר?), וכל מה שהוא מבקש – "תבואי היום" כלומר מיד ועכשיו. דחוף. קלישאות לא חסר – "בואי תראי כל הקלפים על השולחן", "בואי נגשים לנו חלום" (עוד קלישאה). מה קרה מי מו מה?  למה היא קשה כמו יהלום? יש סיבות? הגבר שוכב לו בבית ומזמין אותה – נו, תבואי כבר. נברח, נגשים חלום. מה השטויות האלה ? אבי אוחיון מרח, המציא מילים, שרבט טקסט, כי אייל גולן לא ממש חותר לעומק.  המילים איכשהו "בסדר"?  חרוזים מושחלים נכון?   הלחן סביר? האוזן סובלת? לא צריך יותר. יאללה יש שיר. המוסיקה משטחת עוד יותר את התמליל הכחוש. השיר מוגש במקצב דאנס קליל על מצע של ביטים אלקטרונים נדוש. השירה של אייל גולן – טייס אוטומטי. הקהל יאכל?  מי צריך יותר. באמת מי צריך יותר? אייל גולן מעדיף אזור הנוחות שלו, קונה סחורה כמו מיצור המוני, וככה זה נשמע. אנחנו נתגעגע עוד לגיספן.

תבואי היום, אנ'לא יכול לישון, הלב רוצה לחלום/ כבר חציתי את גבולות ההיגיון כשאת לא כאן / אני שוב לא נרדם, אולי תתני סימן / בואי תראי כל הקלפים על השולחן
תבואי היום
תבואי היום, השמש בחלון, יש בליבי מקום/ בשבילך גם עד יומי האחרון זה לא נגמר/ תודי גם לך נשאר, נשכח את העבר/ נצייר לנו מחר 
אם רק תבואי אלי, תאמרי לי שלום/ ספרי במבט, תשאירי מקום/ בואי תקחי לי ת'שקט
ואם את לא יודעת מתי, תבואי היום/ אל תהיי לי קשה, את כמו יהלום
שוב לא אתן לך ללכת 
תבואי היום, השארת אצלי חיוך/ תבואי אלי דחוף, בלעדייך קר לי גם בתוך הפוך
הלב נפתח, שום רגש לא יברח/ אוהב אותך כל כך, בלעדייך עוד שנייה אני אצרח
תבואי היום
בואי אלי, תאמרי לי שלום/ ספרי במבט, תשאירי מקום/ בואי תקחי לי ת'שקט/ ואם את לא יודעת מתי, תבואי היום/ אל תהיי לי קשה, את כמו יהלום
שוב לא אתן לך ללכת 
בואי נגשים לנו חלום רק אני ואת פתאום/ בואי נברח סתם עוד היום/ אל תגידי לי מחר זה מרגיש לי מאוחר
והלב עדיין שר
בואי אלי, תאמרי לי שלום/ ספרי במבט, תשאירי מקום/ בואי תקחי לי ת'שקט/ ואם את לא יודעת מתי, תבואי היום/ אל תהיי לי קשה, את כמו יהלום
שוב לא אתן לך ללכת