סיפור קצר: אלישטיין הלא מוצלח התעקש להיפגש איתה. הציע סרט או פיצה. בסוף זה היה על בקבוק יין ומבט מחורמן. לפני שנכנסו לבית הנטוש, התברר לה שיש לו גראס וכובע עם פנס. זהו. הילה רוח לקחה את הטקסט הכחוש והשיבה בו משב רוח רוקיסטי מניע ומזיז. ההבעה כמו מרושלת, מעט הזויה, סרקסטית במידה מסוימת. מהמבע לא ברור אם היא שונאת, מלגלגלת או מתייחסת אל הסיטואציה כברירת מחדל. לי זה נשמע Flat כחלק מהקונטקסט, דציבליים שנועדו לשדר איזשהו צד אפל נטול רגש על החיים הצעירים. המוסיקה כשלעצמה נשמעת כאילו רוק מסוג אחר, אבל היא רוק הכי סטרייט, כאשר הטון והגיטרות הם שמעניקים לנרטיב צבע טבעי ואותנטי.

אלישטיין אחד שלא פגשת עדיין/ בטלפון שואל אולי תרצי להפגש
אומרים שהוא קצת לא בסדר/ גם זרקו אותו מביתהספר
אלישטיין הוא לא כמו כל היתר הוא מתעקש
מה את מעדיפה ללכת לסרט או שאתה מעדיפה לאכול פיצה
מעדיפה ללכת לסרט מעדיפה פיצה סרט או פיצה הא?
אלישטיין שותה איתך בקבוק של יין וכבר מפשיט אותך בעין את יכולה לחוש
ישלו גראס ויש לו כובע עם פנס שהוא מדליק שהוא נכנס איתך לבית הנטוש