כבר שבוע מספידים אותה. עכשיו זה רשמי: אריתה פרנקלין, מלכת מוסיקת הנשמה איננה. אני נזכר בטקס שנערך לכבודה של קרול קינג בטקס ב – Kennedy Center Honors, המוקדש לפרסי חיים הניתנים לאמני הבמה, שתרמו לתרבות האמריקנית., בו השתתף הנשיא ברק אובמה. אריתה פרנקלין ביצעה באותו מעמד את A Natural Woman המוכר גם כ – You Make Me Feel Like. המצלמה התמקדה בפיו של הנשיא. הוא מחה דמעה. אריתה ביצעה את השיר כשהיא מלווה את עצמה בפסנתר. שמטה את מעיל הפרווה ונסקה מעלה מעלה. קרול קינג עצמה, כלת הפרס, לא ידעה נפשה מרוב התרגשות. (אריתה עצמה זכתה בפרס הזה ב-1994).
מי שזכתה ב-18 פרסי גראמי,  נולדה בממפיס טנסי ב-1942 כבתו של מטיף דתי. וגדלה במישיגן. היא החלה לשיר בכנסיה בעוד ילדה.  אפשר להרכיב הרבה רשימות של "השירים הגדולים" בסיקסטיז, אבל את Respect  הייתי מציב במקום גבוה. אוטיס רדינג, מגדולי זמרי הנשמה כתב את השיר והקליטו ב-1965, אבל בגרסתו הוא הגיע רק עד המקום ה-35 במצעד האמריקני. הרעיון לעשות קאבר לשיר הגיע מאריתה פרנקלין עצמה. היא הגיעה להקלטה עם עיבוד מוכן. אחותה קרוליין שרה קולות רקע. הריתם סקשן שליווה אותה (אולפנים בניו-יורק) נקרא Muscle Shoals Sound Studios, שבהמשך הקליטו עם אמני סול רבים. את השיר הפיק מוסיקלית ג'רי וקסלר, מהבולטים במפיקי המוסיקה השחורה ששיחק תפקיד חשוב בחשיפתה של אריתה. וקסלר כתב האוטוביוגרפיה שלו "ריתם נ' בלוז" – "הלהט בקולה הוא שהיה דרוש לשיר הזה".  כאשר ג’רי ווקסלר מחברת "אטלנטיק" החתים אותה, אריתה  חייבת 80,000 דולר לחברת התקליטים הקודמת שלה "קולומביה". "לקחתי אותה לכנסייה, הושבתי אותה ליד פסנתר ונתתי לה לשיר.  הבנתי אז באיזה כישרון טבעי ענק מדובר".
"ריספקט", הסמל המסחרי שלה עד היום, היה להיט שהוביל נשים במאבקים למען שוויון זכויות בין המינים. גם "דונט לוז דיס דרים" הוא אחד הקלאסים מהאלבום הזה. "ליידי סול" האלבום השלישי שלה ב"אטלנטיק"   הניב קלאסיים כ-  "יו מייק מי פיל לייק א נטשרל ומן", "איינט נו וויי", ו"גרובין", גרסת כיסוי לשיר של ה"ראסקלס" , והיא מצליחה לבטא את חופש בביצוע שלקחה לעצמה בגרסה "כסף לא ישנה" שמזוהה עם ג’יימס בראון. אריק קלפטון נמצא כאן בגיטרה ב"גוד טו מי אז איי אם טו יו". שני אלבומים שהם המאסטרפיסים הראשונים של ליידי סול מיוסיק.
בין ה-5 ל-7 במרץ 1971 קרה דבר. לבימת ה"פילמור ווסט" בסאן פרנציסקו עלתה אריתה כדי לשיר את הנשמה שלה, וזו אינה קלישאה, גם לא סופרלטיב. נדמה שבזכות הערבים ההם, בהפקת המפיק הקוסם בילי גראהם, זכתה אריתה פרנקלין באופן רשמי וצודק בתואר "מלכת הסול". אלה היו ערבים שלא רק הרימו את הגברת פרנקלין גבוה. הם גם עזרו לסול מיוסיק לתקוע סיכה חזקה על מפת המוסיקה האמריקנית. אני שומע כאן גם קאברים כמו "אהוב את מי שאתה איתו" המוכר בביצוע של סטפן סטילס, "גשר על מים סוערים" של פול סיימון. אריתה מטעינה את שניהם באנרגיות מסוג אחר, כשמאחוריה ריתם סקשן תאווה לאוזניים. הצימרור מגיע כשאריתה צורחת את נשמתה,  והקהל עונה לה באותם טונים, משהו שהוא SOUL עד השמיים. משהו שמגיע מאזור הכנסיה. אריתה הביאה לקונצרט הזה את כל מה שהיא, זמרת שהתחנכה על גוספל, בלוז, שידעה לתרגם את השורשים למוסיקת סול שיוצאת מגופה ומנשמתה.  הייתה בשיא יכולותיה אז, בתחילת השבעים.  קול שמגיע לרקיע. מדבר עם אלהים. ואגב, קולה וביצועיה מעולם לא נשמעו טובים יותר מאשר בדיסק הזה.
ב-2014, שלוש שנים אחרי שהתגלה אצלה סרטן הלבלב, מוציאה אריתה פרנקלין אלבום קאברים המוקדש לדיוות הגדולות. , Franklin Sings the Great Diva Classics. מה הביא את פרנקלין, מלכת הסול, להוציא בגיל 72 אלבום קאברים? מדוע היא זקוקה לשיר להיט ענק כמו Rolling in the Deep, שפרסם את אדל בשלב הזה של הקריירה שלה? זו היתה פרנקלין. היא רצתה להוכיח גם באלבום קאברים, שהיא נשארה מלכה, שהיא יכולה להתעלות על אדל. אלבומה ה-38 מכיל את כל ה"מזונות" המוסיקליים שהיתוו את דרכה: גוספל, ריתם נ' בלוז, סול, גם דיסקו ואף ג'אז.  הקול העצום, תחנת כוח ווקאלית שרה ברברה, אדל, אלישה קיז. בגילה, ואחרי 60 שנות קריירה, עדיין נשארה תופעת טבע, וככל הנראה אין  מי שיערער על מלכות הסול שלה לעד.