יש שירים שמבקשים: אנא אל תעשה לי קאבר. תשאיר אותי כפי שאני. אל תשנה דבר. אל תנסה אפילו פרשנות אחרת. "גשם" הוא שיר שמחובר בעבותות למאיר בנאי ז"ל. הוא שייך לסונגרייטר ולסינגר במאת האחוזים. זה שיר של זמר-יוצר שמבטא לעומק תחושת ניכור ובדידות של אדם בעיר הגדולה. כל כך רע לו בבדידותו, שהוא מוכן אף לשינוי הזה של גשם שיבוא וישנה משהו בעיר, שישטוף אותה, כי במצב הנוכחי לא רק הוא במצב לא נסבל, אלא גם העיר "עייפה, פוחדת מעצמה". לעוצמה ולנשמה שבקעו מהמנעד העצום של מאיר בנאי בשיר הזה, לצירוף של סול ובלוז – אין מתחרים.
בואו נעשה צעד אחורה: אמיר דדון שר את השיר לקראת סיום בלייב פארק בראשון לציון ב"שרים מאיר בנאי", וטען אותו בעוצמות של – לעזאזל, שהגשם יופע מיד! אני זקוק לו בכל מאודי. הזעקה לקראת סיום הרעידה את הפארק. השיר כמו נולד לביצוע הזה של דדון, כלומר – נולד מחדש בזכות ביצוע אולטימטיבי. נשמע כמו הלחם והחמאה של דדון.
וגם: צמד שנקרא "אקלים"מנסה להפקיע את השיר מחלקתו האותנטית של בנאי ולהגיש קאבר לשיר. אין ספק: עידן חיים דוד ואסנת הראל ניגשו אל השיר בזהירות מרובה, כשהם מבינים, שעומדת בפניהם משימה לא פשוטה – להעניק לשיר ערכים מוספים. הפתיחה – על בהונות האצבעות. לאחר מכן – הצמד טוען את השיר בעוצמות חדשות מרטיטות, במינונים ווקאליים נפלאים, בתיאום מדויק ובעיבוד רוק מעצים לגיטרות חשמליות, שאינו מסתיר שכבת קלידים חיונית, שיוצרת מתח של ממש.
זעקתה של הראל בסיום הזכירה במשהו את זעקתה של קלייר טורי בשיר The Great Gig In The Sky של פינק פלויד ב"הצד האפל של הירח". שורה תחתונה: הקלאסיקה של מאיר בנאי חיה ונושמת בגדול.
אמיר דדון גשם גשם רד כבר גשם כי צריך לשטוף הכל מתוך שרים מאיר בנאי
מאיר בנאי גשם
כביש אספלט, מול חומה/ קבצנים בפינה
אני צועק בכל העיר/ שיסתכלו עלי, רק עלי
משתתף בקרבות/ נצחונות, מפלות
אני צועק בכל העיר/ שיסתכלו עלי, רק עלי
גשם, רד כבר גשם/ כי צריך לשטוף הכל
לא רוצה לראות הכל/ כשבא הגשם/ רד כבר גשם
כי העיר כבר עייפה/ היא פוחדת מעצמה/ רוצה לנשום
זכרונות, אפלה/ שוב שואל, אין תשובה
אני צועק בכל העיר/ שיסתכלו עלי, רק עלי
גשם, רד כבר גשם/ כי צריך לשטוף הכל
לא רוצה לראות הכל/ כשבא הגשם/ רד כבר גשם
כי העיר כבר עייפה/ היא פוחדת מעצמה
גשם/ רד כבר גשם/ כי העיר כבר עייפה/היא פוחדת מעצמה
רוצה לנשום