תדמיינו בית קפה צפון אפריקני טיפוסי, אי-שם במחוזות קזבלנקה, שלבעלים שלו קוראים מר פאוזי, הידוע במוסיקה האוריינטאלית המחברת שורשים ומוסיקה עכשווית, ראיי אלג'יראי ופאנקי. המקום הדימיוני הזה הוא הבסיס לאוסף של Algerian Rai music שמתחיל מסורתי עם Ainik בביצוע Cheikh Meftah, שב חאלד מהבולטים בראיי המודרני שר Chabrassi, ובהמשך משתררת בקפה ערב אווירת קלאבים ופופ (ג'והן הייט, מאליק, שב טאטי) וחיבור לרגאיי (Raina Rai) חאפלה מרוקאית לריקוד בטן וכפיים (Haim – Wahlich) נשמעת כמו ה"וועלש" של שמעון בוסקילה. Cheikha Remitti בקטע Guendouzi mama מחזיר לאווירה אותנטית, ואילו Cheikh Djelloul Remchaoui לוקח לקטע סיפורי – לסיום המסע הזה במחוזות המוסיקה של צפון אפריקה, והשיר נשמע כל-כך אותנטי, שהוא מעיף אותך מהמועדון לשוק. טהרני הראיי עשויים להתאכזב מהשירים המעובדים מודרני (נשיפה, אלקטרוני) שמתרחקים ממוסיקה ערבית, אבל זוהי מהות מוסיקת העולם של ימינו, שהיא מקרבת תרבויות במקום להשאירן במקום שלהן.
