להיטו הראשון של זמר הסול וילסון פיקט (1941-2006), מהשירים שהכניסו אותו לפנתיאון של מוזיקת נשמה, הרית'ם אנד בלוז והרוקנרול. ובאמת, פיקט חצה על גבולות הז'אנרים בשירתו המלווה בצרחות, ריקודיו החושניים, שחצנותו ותכניו המיניים של שיריו. פיקט הפך אגדת סול. בוא התקבל בברכה
אפשר להרכיב הרבה רשימות של "השירים הגדולים" בסיקסטיז. את Respect הייתי מציב במקום גבוה. אוטיס רדינג, מגדולי זמרי הנשמה כתב את השיר והקליטו ב-1965, אבל בגרסתו הוא הגיע רק עד המקום ה-35 במצעד האמריקני.הרעיון לעשות קאבר לשיר הגיע מאריתה פרנקלין עצמה, תרצו – מלכת מוסיקת
לא בדיוק "רדיו המחתרת" אלא פסקול "מדומיין" לסדרת הטלוויזיה ‘The Man In The High Castle' משנת 1962 המבוססת על ספרו הבדיוני של פיליפ קיי. דיק המתאר את המתרחש בעולם 15 שנה לאחר שבעלות הברית הפסידו במלחמת העולם השנייה וגרמניה הנאצית
דירה ריקה, חדר לבן, וילונות שחורים ליד התחנה. הוא ימתין לה במקום בו השמש לא תזרח לעולם, בו הצללים נעים מעצמם. האיש ששר – ג'ק ברוס, נגן הבס והזמר, שנפרד השבוע מחייו. הלהקה – "קצפת". אריק קלפטון בגיטרה וגינג'ר בייקר
Groovin' התייחס לריקוד במשמעות: Everyone in the club was groovin' to the music.. פליקס קבלייר (קלידים) ואדי בריגאטי (שירה) כתבו את השיר הזה אחרי שהבינו, כי לוח הזמנים של עבודתם מאפשר להם לפגוש את בנות הזוג שלהם רק בימי א'.
משגעת אותו הנערה. פעם אחת מספרת לו שהיא אוהבת אותו, פעם לא. אוהבת אותו כמו סופה ואז מתחילה להתקרר. קליף ריצ'ארד שר את השיר הזה ב-1960 בליווי חבורת השדוז. שניים מחברי הלהקה הם שכתבו את השיר – הגיטריסט ברוס וולש ופיטר
אחד האלבומים המיוחדים והיותר יצירתיים-חדשנים מתקופת הפסיכודליה ברוק. ג’ימי הנדריקס מיזג כאן מגוון אלמנטים של רוק, בלוז וסול שאיפיינו את הרוק של 67’, גם מסורתיים וגם מה שנחשבו מתקדמים ואפילו כאלה שהקדימו את זמנם, גם בהשוואה למה שעשו גיטריסטים בולטים
כמה שבוב דילן מתגעגע לשירים הישנים, אלה שמאכלסים את ספר השירים האמריקני הגדול. My One And Only Love הוא עוד שיר לקראת האלבום המשולש Triplicate שיצא בסוף מרץ. כמו הסינגל הראשון מהאלבום – "I Could Have Told You" , דילן נשמע
בני כמה אתם? למה אני שואל? כי יש איזשהו הבדל ביחס לשירי שנות השישים למי שהיה נער באותם ימים לבין מי שלא היה. כותב שורות אלה שייך למתגעגעים האותנטיים, מנפנף בגאווה נסתרת בגעגועיו, ממש כמו שמקונן על איך שהשנים נשרפו.
"כל הדמעות שזלגו – חלק מהמשחק, המשחק הנפלא המוכר כאהבה". הלחן של השיר, ששהה שישה שבועות רצופים במקום הראשון במצעד האמריקאי, נכתב ב-1911 ע"י Charles Gates Dawes, אז בנקאי ולימים סגן נשיא ארה"ב בימיו של קלווין קולידג', הנשיא ה-30 ש
כולם סופרים לרולינג סטונס את השנים, אבל ידעתם שהמאנקיז, להקת "הקופים", חוגגת חמישים, והיא חיה קיימת ומופיעה, מוציאה אלבום, הראשון מזה 20 שנה – Good Times, בהשתתפות שלושת החברים מההרכב המקורי מיקי דולנז (תופים) מייקל נסמית' (גיטרה, שירה) ופיטר טורק
השיר נכתב ע"י יוצר פופ, צ'יפ טיילור, אחיו של השחקן ג'ון ווייט. טיילור עשה ממנו הרבה מאוד כסף, אחרי שזמרים ולהקות רבים הקליטו אותו – חלק לתוכניות טלוויזיה ולסרטים. טיילור השתמש בכספים להימורים. כמכור, הוא נזרק כמעט מכל קזינו בלאס
השיר, שהגיע לטופ של ה-100 באפריל 1966, מזכיר בכל מרכיב של מנגינה, עיבוד וביצוע קולי את להיט פריצת הדרך של "האחים הצדקנים" – "You've Lost That Lovin' Feelin'". כאשר השיר הזה טיפס גבוה ב-1965, המפיק פיל ספקטור ביקש מצמד כותביו,
שנות החמישים במוסיקה האמריקנית היו תקופה של שינויים תרבותיים וחברתיים, שהשפיעו על המוסיקה. המוסיקה החדשה צnחה על רקע החיים שאחרי מלחמת העולם השנייה, אפליית השחורים והמאבק על זכויותיהם – ריתם אנד בלוז ((R&B) והרוק אנד רול (Rock 'n' Roll) קידמו
צווחות המעריצות על רקע שירת ארבעת המופלאים, מבהירה את עוצמת ההצלחה של הביטלס בארה"ב בשנים 1964-5. איכות ההקלטות? בזמנן הן נחשבו לכבשה השחורה של הביטלס. למי שיש את תקליט הויניל של ההופעות בהוליווד בול שיצא ב-1977 ישמח לקבל את הדיסק
התבוננו בוידיאו מטה. רוברט נייט הוא הזמר שביצע את השיר הזה במקור, אבל גרסת הכיסוי המצליחה ביותר הייתה של להקת The Love Affair, aיצאה בסוף 1967 והגיעה למקום ראשון בבריטניה ב– 1968. U2 הוציאו את השיר הזה כבי-סייד של הסינגל
מייקל ג'קסון בן 11. הוא הזמר הראשי של חמישיית ג'קסון. מייקל היה הצעיר ביותר בלהקה, אבל לא האח הצעיר ביותר במשפחה. רנדי שהחליף את ג'רמיין ב-1977 היה צעיר ממנו. השיר נכתב ע"י צוות כותבים של חברת התקליטים "מוטאון" שנקרא The
הבלדה על בוני וקלייד, צמד שודדים שפעלו במרכז ארצות הברית בזמן השפל הגדול, הייתה אחד הלהיטים הגדולים של 1968 (מקום ראשון בבריטניה, שביעי בארה"ב) ג'ורג'י פיים, הזמר-פסנתרן הבריטי שביצע אותה בסגנון רגטיים, התמחה בסגנונות ג'אז וריתם אנד בלוז. בוני פרקר וקלייד בארו נודעו
המעריצים שמילאו את ההיכל הם אזרחים ותיקים. ג'ון מקנלי, הזמר התפעל, שכל כך רבים עדיין בין החיים. הוא יהסס לדרבן אותם לרקוד. לפחות – להרים ידיים למעלה, הוא יציע למעריצות הקשישות. בגיל הזה – לא לוקחים סיכונים. הסרצ'רס רוכבים על
ג'ורג' הריסון נלחם כדי להכניס את שיריו לאלבומים של הביטלס. ג'ון לנון ופול מקרטני הסתייגו תחילה מהשיר היפהפה הזה, אבל חזרו בהם כשהריסון הביא את אריק קלפטון לאולפן. קלפטון ניגן גיטרה Les Paul מובילה בשיר. הוא והריסון היו חברים טובים.
הוא לא רוצה להישמע להתלונן, "אבל את יודעת שתמיד יורד גשם בתוך ליבי", אז בואי ותעשי לי טוב. Please Please Me הוא השיר הראשון של הביטלס שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. זהו הסינגל השני שהוצא בבריטניה ע"י הלהקה אחרי Love
דייב קלארק פייב הובילו את הקבוצה השנייה של להקות פופ בריטיות במה שנקרא "הפלישה הבריטית" (*) של שנות השישים. החבורה הקרינה דימוי "נקי" מאוד, אפילו יותר מזה של הביטלס, אולם מצד שני – הצליל שלהם היה קשיח יותר. דייב קלארק
בגרסתו המקורית נקרא השיר "Mbube" – אריה בשפת הזולו. הוא ונכתב במהלך שנות ה-20 על ידי הזמר הדרום אפריקאי סולומון לינדה, שאף הקליטו בשנת 1939 ביצע אותו (האזינו מטה) והפך לכוכב בדרום אפריקה.לינדה מכר את זכויות השיר ב-1950 לחברת התקליטים הדרום אפריקנית "גאלו
מהשירים הקנוניים של הוולווט אנדרגראונד (מחתרת הקטיפה), להקת הרוק שפעלה בארה"ב במחצית השנייה של שנות השישים. השיר שעוסק בסמים הוא מאותו אלבום The Velvet Underground & Nico שמכיל גם את "Heroin". את שני השירים כתב לו ריד. הוא מתאר קנית
השיר נחשב אחת היצירות הראשונות שסייעו לתנועה לשוויון זכויות האישה, הגם שרשמית היא נוסדה כעשור לאחר יציאת השיר. הוא עוסק בדרישת האישה מהגבר לקבל עצמאותה ממנו. "אני לא שייכת לך/ אני לא אחת מצעצועיך/ אני לא שייכת לך/ אל תגיד
טרם הקלטת השיר – הבי-ג'יז מעולם לא ביקרו במסצ'וסטס שבצפון מזרח ארה"ב. הם פשוט אהבו את הצליל של השם, והוא התאים להם למוסיקה של השיר הזה שנגעה בז'אנר הפולק. אצל הבי-ג'יז המוסיקה תמיד קדמה למילים, פרט לשם השיר שנקבע מראש…
געגועים לרחוב הישן, תחושת קסם המפגש עם המדרכות, הסיפורים. אלן ג'יי לרנר Alan Jay Lerner ופרדריק לואי Frederick Loewe כתבו את השיר למחזמר "גבירתי הנאווה" My Fair Lady, שהועלה בברודוויי. הגרסה המצליחה-פופולרית ביותר של השיר היא של הזמר ויק דאמון
Light My Fire, מתוך אלבומה הראשון, נשאר הסמל מסחרי של להקת הדלתות להיט ענק שהזניק את הלהקה בן לילה לעבר תהילת נצח. לפני שהשיר יצא, הדורז נחשבה להקת מחתרת פעילה ומבוקשת באזורי לוס אנג'לס. השיר הזה הוציא אותה מהמרתפים. השיר
אחד הקטעים האינסטרומנטליים הקלאסיים בהיסטוריה של הרוק, למעשה השיר הכלי הנמכר ביותר בתולדות הרוק הבריטי. אלבטרוס הוא ציפור ים, שמביאה מזל רע, לפי אמונה ותיקה של יורדי הים. את הרעיון לקטע שאב פיטר גרין, גיטריסט להקת פליטווד מק מהפואמה –
לא טוב היות האדם נטול אהבה. הוא מבקש לא לראות את אור היום, להישאר נעול בתוך בדידותו. אינו מסוגל לחיות ללא אהבה. לא מכתב התאבדות, כי בכל זאת ימתין, אולי תחזור. עד אז – יישאר בבדידותו. מי כתב? ג'ון לנון
