שמה המלא הוא אינגריד אלבריני, בשם במה in-grid, זמרת ורקדנית איטלקייה, שהוציא ב-2003 אלבום מצליח – Tu Es Foutu ("הבטחת לי") שהגיע לראש מצעדי המכירות במדינות רבות בעולם. כאן היא מכסה קלאסיקות צרפתיות בעיבודי אווירה, שחושפים את קולה האמיתי שהוא
שבע שנים המתנו לאלבום הזה, הרביעי של הל.ס.ד. סאונדסיסטם. קיצור הפרקים הקודמים: ג'יימס מרפי, המפיק מברוקלין. הדי ג'יי וכותב השירים, מודיע על פרישתו ממותג הפאנק-דאנס פאנק-סאונד שלו בשנת 2011. בשנים האחרונות הוא מנהל פרויקטים שונים – השקת מותג קפה ובר
דאב אנד סאונדסיסטם. רגאיי. דאנסהול. דראם נ' באס. ראפ. לא בטוח שאחרי 17 שירים מזהים משהו הומוגני. הצמד הלונדוני, צ'ייס וסטטוס לא ממש חשבו הומוגני. הם גם שונאים הומוגני. מישהו הגדירם "פרדוקס". סאונד ופילינג. זה העניין. תורידו בדרך את את
נצחון הרגאטון. גם זמרים "מזרחיים" מאמצים. שפע להיטים מציף את המצעדים. קחו את J. Balvin, הזמר הקולומביאני, שעושה את Mi Gente (העם שלי) יחד עם המפיק והזמר הצרפתי וילי ויליאם. השיר יצא ב-30 ביוני 2017 בחברת יוניברסאל, המחלקה הלטינית. הוא
מפיקים צעירים מזנקים לפסגה במהירות לא תאמן כטילים מונחי מטרה. הם מתחילים בבית בהפקות מול המחשב. ההמשך – השמיים הם הגבול. אלבום ראשון לאלכס קרוסן, המוכר בשם הבמה Mura Masa, בן 21 בלבד, ובעיתונות הבריטית מדברים על "הדבר הבא". הניו
בשיר Global fear נגה ארז שרה: "הפחד הגלובלי מוביל אותנו לארץ אחרת/ זה זורק אותנו אחד אחד, אחד אחד/ הפחד הגלובלי מניע אותנו במסלול צר/ סופר אותנו זה אחר זה, בזה אחר זה/ נשימה היא בלתי אפשרית/ אני חושבת שאני
קלווין האריס, די ג'יי ומפיק על, כינס כמה כוכבים כדי ליצור אלבום פאנק (חמישי שלו) –בנוסחים ישנים וחדשים. רק הרשימה – קייטי פרי, פארל וויליאמס, סנופ דוג, ניקי מינאז', פרנק אושן, פיוצ'ר וקאליד, מעוררת סקרנות להגיע לאלבום. כמו שאומרים: amazing
פתחתי את הבוקר עם "פיסטוק, תות בננה" של שקד קוממי המוגדר בהודעה לעיתונות "טיל קיצי". סביר להניח כי טיל כזה עדיף על טילים מהסוג שפוקדים את ארצנו מדי כמה קיצים. מוסיקלית, הקיץ הזה נפתח במתקפת שירי דאנס-ראש-קטן. כשהחום עולה, השכל
למה לא שמרו את השיר הזה לאירוויזיון הבא? מצד שני אחרי שסלבדור סורבל זכה עם שיר פורטוגזי אישי בעל איכות של שנסון אותנטי, אולי בכל זאת התקדמנו. אולי אירופה כבר לא קונה מוצרי EDM אינסטנט. דנה לפידות משחקת אותה קצת
האהבה ושברונה תגיע בלהיט קלאב דאנס המכוון ללילות הקיץ החמים. Bad Royale, הרכב הדי.ג'ייז והמפיקים ששיתף פעולה עם מייג'ור לייזר (My Numbe) ידליקו את המועדונים עם All I Can Do. בקולו של הזמר האנונימי Silver, מהאיים הקריביים, שמזכיר את קולו
יגידו עליהם שהם צמד המפיקים האלקטרוניים החמים ביותר בשוק. כשמדובר במוסיקת EDM, צומחים כאן עילויים, בתחום הדאנס קלאב ההרד האוס,טראנס הפסטיבלים, שעובד על מכונות השולטות במוסיקה. אתה רק צריך לקבוע קצב (BPM) שניים מהם עידו בן דב וצוק אלגזי מנהלים
מה היא לוחשת? חלק מהקונספט של הפקת ה-EDM הזו. "ראשי מסתחרר סביבך, כשאני לצידך, מאבדת את שפיותי/ אתה נועל אותי תחת כישופך/ מאבדת את דרכי…" אפשר פרשנות – מרוב סחרור האהבה – נעתק קולה. נו, טוב הבנו את הריטואל של
מדוע אתה שופט אותי ע"י כך שאתה מכה אותי? הראית לי כיצד אתה חש כלפי באמצעות אלימות. New Order – בשיר על יחסים של המתבססים על שליטה ואלימות. זה הצד שלה. מבחינתו הוא אינו מסוגל להבין מדוע היא חשה כך.
כשדרו טאגארט Drew Taggart ואלכס פול Alex Pall הוציאו את #SELFIE בדצמבר 2013, הם היו צמד קנדי אנונימי שניסו לפרוץ דרך לסצנת ה – EDM. השיר אמר משהו שנפוץ ברשת החברתית, שנשים יותר שחצניות גברים. זה עבד. החשש היה שכמו
Lost Lights הוא צמד ישראלי שמתהדר במושג דרים פופ (dream pop), תת ז'אנר של רוק אלטרנטיבי ניאו פסיכודלי. הסגנון מאופין בשירה אפופת אווירה. נדב פרסר וקייט אורן מנסים להתביית על המסלול הזה בשיר שעוסק בהתפכחות מאהבה. "השארתי את המפתחות בתוך
ג'ק אנטונוף, בסינגל ראשון מתוך אלבום שני של הבליצ'רז, מדבר על אהבה כשוות ערך לכסף. האהבה יקרה, בעלת ערך. חסרונה – כמשבר כלכלי. אנטונוף, לשעבר להקת Fun, מפיק וכותב מבוקש (כתב לטיילור סוויפט, קרל ירי ג'פסן, לורד, סיה) עושה שימוש
הקיץ מתקרב ועמו המנוני האינסטנט הוויראליים, עליהם יחגגו אנשים צעירים במסיבות ובמועדונים. אדם מדר וגיא עמית יעזרו להם לתפוס ראש קל במדרון הפופ המקומי הממשיך להתדרדר. מה כאן? בליל של משפטים אקראיים על מסיבות סופשבוע שמונע ע"י קצב, מסיבה, גוף
"אתה חושב רק על עצמך. אני שונאת את זה. לא אכפת לך שאנחנו מתדרדרים. חולמת עליך, חושבת עליך, אתה מטריף אותי…" ו"נופלים כמו שלג/ אתה צריך לדעת/ שהשלג הזה קבר אותנו, אבל אנחנו נזרח מבפנים". מה מקורי בטקסט? ממש כלום.
"האהבה הופכת אנשים מטורפים", הוא משפט שחוק המשמש מפתח לשיר. המשכו – שרבוטים אקראיים על הנושא המעידים על בלבול גדול אצל מי שמנסה לגעת בנושא. שמה מעין דורקה דור בת 21. השיר נשמע כמו תרגיל מוסיקלי להדגמת הקשר בין מילים
אין כמו הדאנס הזה לסיים את המופע החגיגי של הראל סקעת המיועד למאי בהאנגר 11 ת"א. הקהל ינהר לבמה תוך כדי פיזוז. מצב רוח גבוה. סיעור מוחות משולש חבר לדבר טקסט סתמי שטוח ומתקתק על אהבה – "שערים נפתחים בשמיים",
החוכמה בלהיטי דאנס – היא במנגינות. להיטי הפופ של כל הזמנים מצטיינים במנגינות אולטימטיביות. באוספי הדאנס מהסוג הנ"ל – אתה מחפש את המנגינות שיהפכו את המסיבה לא רק לקצבית אלא גם – מענגת להאזנה, גם בלי להעלות את רף הציפיות
משהו מכונן קורה במוסיקה האלקטרונית היוצאת מישראל. קחו את נגה ארז. אחרי שצפיתי בקליפ של Pity, עשיתי עליה גוגל. ארז, כך מתברר, כבר אינה נמצאת מתחת לרדאר (כך נקרא אלבומה החדש – "מתחת לרדאר"). המאמר הראשון שקפץ היה של מגזין
שיר המבואס האורבני המצוי. אין בשביל מה לקום בבוקר. מה שנותר זה עוד שיר אחד, שלא יזכיר לו את עצמו – "חזק ורועש ונוצץ וזמני". אולי הוא יציל ממוות סופי. אל תקחו עמוק ללב, כשאפשר זווית של קלילות משחררת. "פוטומט"
"הוברפוניק" הבלגית מהבולטות בז'אנר הטריפ הופ, מציעה נוסחה מעודנת בשילוב גיטרות, אלקטרוניקה וקולות, אותה רקמו ויצרו אלכס קלייה ופרנק דאשין. הזמרת Geike Arnaert משדרת רכות היפנוטית, והמוסיקה, היא צלילים אלקטרוניים מסוגננים, חמימים לא סטריליים. "הוברפוניק" 1998 כבר אינה נשמעת כלהקה מכוכב
דברים משתנים, אבל הם לא נעלמים נשארים במוח ממשיכים לחיות כל יום. משאירים צלקות שאינן נעלמות. יש לשלי לוי ורותם פרימר תובנה וסיפור מאזור ה- Deep Blue, לילה של מוסיקה אלקטרונית. הוא היה שם. הוא עבר לתוך השיר. היא הייתה
2017? מה פתאום. אנחנו ב-2016. תעשיית המוסיקה מכניסה את להיטי מסיבת סוף השנה הקודמת לתחילת השנה הזו. ההנחה: ממשיכים לחגוג את השנה שעברה. יש סיבה לחדש את המסיבה. סיה עם The Greatest פותחת.. Closer של הצ'יינסמוקרס – סיבה שניה. My
אייל גולן מת להיות אופנתי. מלביש האוס מיוסיק מדונסס לרחבות על טקסט "דרמטי" העוסק בהידרדרות היחסים עם הבת זוג. נתן לה לב ונשמה, אפילו דיברו על חתונה, והנה כבר תקופה שהוא לבד, מסתגר בחדר. "זה לא מתאים מה שעשית", שר
המנגינה, הקולות הגבוהים השזורים בהרמוניה מופתית, הקצב הנפלא, שיר שמעורר תמיד מחדש את התקופה בה הדיסקו שלט במוסיקת הפופ. רוברט סטיגווד, מנהלה של להקת הבי ג'יז The Bee Gees הפיק ב-1977 סרט שעסק בסצנת מועדוני הדיסקו בניו-יורק. לפרויקט הסרט בעת
טריו סינת'פופ גרמני מציג זמר ייחודי – Matthias Tippach במוסיקה שהיא פופ אלקטרוני שמזכיר מאוד את "דפש מוד" ואת סולנה דייב גאהן. מוסיקה קלאסית ופסי קול של סרטים מסמנים את דרכו של ההרכב . היילייט: השיר השני באלבום – "Somebody's
Balkan Beat Box ממשיכים בחגיגה הגדולה שהחלה ב-2005. לא סתם אני אומר "חגיגה", כי כמו הקודמים שלהם – גם Shout It Out הוא אלבום מחייך, מתפרע, חוצפני, שובבני של party music. מה שכבר אפשר לומר בלי להסס: את הצליל שלהם
