וידאו

מי שלא היה במופע הזה של קוסטוריצה, ד"ר נחה וה"נו סמוקינג אורקסטרה", לא ראה שמחה מימיו.

Simone You're getting older Your journey's been Etched on your skin Simone Wish I had known that What seemed so strong Has been and gone

איך אומר השיר: "שירים שקל מדי לכתוב – זאת לא אהבה" . אז זוהי בדיוק התחושה של כמה שירים שקל היה לכתוב. אבל אצל מומי לוי מילים זה ריתם נ' בלוז. תנו לו לתופף את הקצב באצבעות. נדמה לי שבקונספט

איך אומר השיר: "שירים שקל מדי לכתוב – זאת לא אהבה" . אז זוהי בדיוק התחושה של כמה שירים שקל היה לכתוב. אבל אצל מומי לוי מילים זה ריתם נ' בלוז. תנו לו לתופף את הקצב באצבעות. נדמה לי שבקונספט

ואלה החדשות: לד זפלין 02 ארנה לונדון 10 בדצמבר. היסטוריית רוקנ'רול קמה לתחיה. עכשיו אנחנו בהמתנה. האם זה יקרה עוד פעם? 

שני ענקים בכרטיס אחד. איך לתאר את הצליל ששניהם מפיקים – טאץ' הדדי של טלפתיה? מכל בחינה מוסיקלית, דיוויס וקולטריין נועדו זה לזה.      הרחבה

לראשונה שמעתי אותה בשיר "מדברים בשקט" המלודי-נוגה, במסגרת הפרויקט של עידן רייכל. בטון הנוגה של אורטל אופק גילינו יופי ראשוני, שהשתלב עם העיבוד המיוחד לכינור. והנה, הגיע כעבור תקופה ארוכה יחסית "בשדות של המושב", עם הסלסול והמלודיה המקסימים. אז החלטנו

מה לא עשו כבר מ"יד ענוגה". שלונסקי שכתב היה מתלונן על שימוש יתר. אבל באה יסמין לוי ולוקחת את השיר הזה למחוזות הנפש והנשמה שלה.

מישהו מוכן להסביר, לנמק את ההצלחה של "הבנות נחמה"?  טבלאות המכירה אינן משקרות. שלמה ארצי ועידן יניב ומירי מזיקה ושלומי שבת, אפרת גוש ומוש בן ארי וגם שלום חנוך וכנסיית השכל מביטים עליהן מלמטה כבר כמה שבועות.  העמסנו השבוע מצלמה

יש רגעים כאלה בחיים, שאתה אומר לעצמך: כמה טוב שלא פספסת את ההופעה הזו אני מדבר סקוט המילטון שניגן במשכן, ובבכמה נשיפות הזכיר את סגנון הנגינה בסקסופון טנור שמזכיר את קולמן הוקינס, בן וובסטר.

אני לא אגדיר אותו ה"אהוד בנאי החדש", למרות שזה מה שעמד לי בקצה הלשון. ארז לב ארי. כיפה רחבה על ראשו, רוק אוריינטאלי בנגינתו, חום הלב בשירתו. איש הקריות במוצאוו שר את "צדק", "מה אעשה", "אל תפחד", "לבבתיני", כולם באלבום

ביום הראשון של החורף, קיבלנו שלוש מנות חמות לטעימה. קוראים להם – בועז בנאי, קובי אפללו וארז לב ארי. המקום: תיאטרון תמונע. היוזמה – חברת אן. אם.סי. אז נכון – יש כאן אקט שיווקי ממדרגה ראשונה, אולם מה רע בכך?

May God bless and keep you always, May your wishes all come true, May you always do for others And let others do for you. May you build a ladder to the stars And climb on every rung, May you

בספרון של הדיסק "נקודת מבט", אומר ארקדי דוכין "ניהלתי רומן ארוך ומורכב עם המקום הזה עד שיכולתי לומר בפה מלא: ישראל היא הבית שלי". האלבום, מוסיף ארקדי, הוא הכרת תודה לכל האנשים המדהימים והמוכשרים בתחום המילים והמוסיקה שפגשתי. הזמנתי את

תכירו: טיגן ושרה, אחיות תאומות מקנדה, שהוציאו אלבום פופ אלטרנטיבי כיייפי. המצלמות נכנסות לאולפן,  משוטטות ביניהן תוך כדי עבודה עם המפיק והנגנים.

מי אמר שלדנה אינטרנשיונל אין נשמה של אמא פולניה? ערב הבחירות בפולין במשדר הנצפה ביותר בטלוויזיה הפולנית, הוזמנה דנה להתארח ולבצע. דנה הגישה 3 שירים בהופעה חיה ("לאב בוי", "מכת חום" ו – "דיווה" והרימה את הקהל הפולני על הרגליים

שום קשר ביניהם. ובכל זאת קשר: פסטיבל הפסנתר מארח 2007. עידו תדמור, רקדן וכוריאוגרף הגיע לכאן כדי להגשים מאוויי זמרה בחיבור לזמר אוהד חיטמן, שמצא דרכים אל המחול. נועם רותם הווציא אלבום חדש והחליט להגשים את עוד חלום קטן. לגעת

שלומי שבן, אורח קבוע "בפסטיבל הפסנתר מארח" – חוזר הפעם עם גרסת הפסנתר לאלבומו החדש, "עיר". אז מה ההבדל בין זה להופעה הרגילה שלו באמשים אלה?

זה חלקו השני של הראיון עם גיא בוקאטי, שותפו של אריק איינשטיין לאלבומו האחרון "כל הטוב שבעולם".   חזרה לחלק הראשון של הראיון

גיא בוקאטי תיקן אותי כמה פעמים. צריך להגיד "בוקאטי" במלעיל. שזה יישמע מתנגן איטלקי. ואני בנוסף לכל הפשלות שהיו בראיון הזה, המשכתי להגיד "בוקאטי" במלרע. בחדר הקט שלו במרכז תל-אביב, בנה גיא אולפן הקלטות קטן ומגניב. כאן בילה עם אריק איינשטיין בהקלטות

צפו לרוח קלילה ורבת חיוכים וגעגועים המנשבת בין שני האלבומים הראשונים של מתי כספי,  "מתי כספי",(הראשון ראה אור ב – 1974 והשני ב – 1976) המשותף? את כל השירים באלבומים האלה לא רק הלחין, אלא שבכולם ניגן בכל הכלים וביצע

מי יחלוק עם נועם רותם שירי כאב? הקורבן נמצא: זהו עמיר לב. בשביל הקומבינה מוכן רותם לגעת בקלידי הפסנתר. בכלל, רותם מחפש באמשים אלה להגיע לאמת שלו. הוא עשה אלבום רוק בעיבודים "נקיים", שהשאירו את השירים ברורים, ללא תעלולי הפקה

בבליקי (פונץ') ליד הפסנתר! הגיע הזמן לא? רוקנ'רול אאוט. פיאנו אין. אבל עם רם אוריון בגיטרה (נושאי המגבעת, הפה והטלפיים, בתרי זוזיי) ובבליקי (פונץ') זה לא הולך להיות משהו פיאניסימו. הם יבצעו חומרים מהרכביהם הקודמים והן מקריירות הסולו שלהם. וכך

הם הרגישו כנראה צורך אדיר להתחבר, אחרת איך נסביר את הניסיון הזה לשילוב מוזיקה ומחול? מה לאוהד חיטמן והכוריאוגרף והרקדן, עדו תדמור? שאלה טובה. יש לה תשובה בראיון קצר שערכנו עם תדמור. השילוב מעלה את רף הסקרנות לשיא.  חדשני? מפתיע?

המולה קטנה ב"תמונת המחזור" של משתתפי פסטיבל הפסנתר מארח של עירית ת"א במתחם סוזן דלל, ובניהם מאחר גולדברג שהפסטיבל חוגג לו 50, קורין אלאל, אפרת בן צור, דניאל סלומון, עידו תדמור בדואט מחול-מוסיקה עם אוהד חיטמן, לומי שבן, יוסי בבליקי

למי שחשב שהוא נעלם: דון  מקלין חי, קיים נושם ומופיע!  התגעגענו לשיריו, ל"אמריקן פאיי", ל"וינסנט", והנה הוא עולה מן האוב של הסוונטיז וחוזר להופעות בבריטניה, ובראיון לבי.בי.סי אומר שלא נשבר לו לשיר את אמריקן פאיי" – "אחרי הכל השיר הזה

לא פלא שקניה ווסט מכר יותר דיסקים מ-50 סנט.  בואו נשתמש בשם הקטע הזה: הוא הרבה יותר סטרונגר מהסנט באשר להפקת היפ הופ, מה שאומר שגם מי שמתעב ראפ, יכול להתאהב. ולמען הצדק: גם Daft Punk ראויים לקרדיט על הסימפול. 

הם נראים ילדים בני 13, אם כי האמרגנים שלהם נשבעים שהם כבר בני 17, אבל תשמעו איזו מוסיקה הם עושים. מי שראה את :טוקיו הוטל" הגרמנים בארץ מבין, שכוכבים נולדים אינם המצאה ישראלית ושבחו"ל הכוכבים לפעמים מכניסים  את הכוכבים הנולדים המקומיים לפרופורציות

אני מאוהב באזנבור אהבת נצח. כמעט כל אחד מהשלאגרים שלו קיים על הדיסק התחושתי שלי, והוא עושה לי את זה כמעט כמו פרנק סינטרה – מעורר געגועים לאי-שם במרחב הזמן של פעם.  שימו לב להבעת הצער כשהוא שר את "לה