וידאו

העיניים ממאנות להאמין. 80,000 איש באיצטדין וומבלי, וזה אינו גמר הגביע האנגלי, אלא ארבעה חבר'ה שמגיעים לאצטדיון חמושים ב"הקרקס" תרתי משמע, תצוגה צבעונית של קרקס + פופ בדיסק הראשון ועוד דיסק – הסאשנים של הלהקה באולפני אבי רוד בלונדון, דיסק

אדם מיטשל למברט נולד להיות כוכב. בוגר העונה השמינית של האמריקן איידול. השיר הפותחMusic Again  בסגנון אייטיז עורר אסוציאציה כפולה – מיקה (הפלצט) + קווין (ההרמוניות הקוליות). פופ  חובר לרוקנ'רול מלהיב. אבל אחרי ששומעים את כל השירים בחדש שלו אפשר

סונו דה אום קרנבל של שיקו בוארקה מוכר אצלנו כ"קרנבל דיזנגוף" שמתי כספי עיבד. שיקו בוארקה דה הולנדה – Chico Buarque – The Classic Years 

זר כי נקלע לבארבי יכול היה להרים גבה: מה, הוא ישראלי? אבל סינגר-סונגרייטר ישראלי באנגלית כבר אינו גורם אפילו לבן הפרובינציה לשחרר קריאת התפעלות. גבע אלון אינו בודד בשטח (עמית ארז, תמר אייזנמן, יעל דקלבאום) , אבל הוא בודד ביכולות היצירתיות

סובבו את שעון  מנהרת הזמן 46 שנה אחורה, שנת 1963, שיר קאונטרי – "סוף העולם", על אהבה נכזבת,  בביצוע הזמרת סקיטר דיוויס מגיע למקום השני במצעד הבילבורד, למעשה הוא כובש את כל סוגי המצעדים בארה"ב סקיטר דיוויס – End Of

מה הם שורשי המוסיקה הישראלית שכתבו מלחינים כדוד זהבי, נחום נרדי, מרדכי זעירא, עמנואל זמיר, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, דניאל סמבורסקי? אחרי ששמעתי את "דבקה פנטזיה" – האלבום וההופעה, הבנתי שיש מקום להתחקות על עקבותיהם. למעשה, זה מה שעשה ישראל

שמונה איש דמויי קונדומים, חנוטים בתוך בגדים לבנים הדוקים, מאופרים לבן ואדום כליצנים, מתרוצצים על הבמה מוציאים קולות בשילוב של שירת אקפלה ואפקטים של קצב ביט בוקס יורדים לקהל, חוזרים עם בחורות על הידיים, מעלים קהל על הבמה, הופכים את

Supertramp-logical song Supertramp Breakfast in America Supertramp – It's Raining Again

ריהאנה באלבומה Rated R  משחקת ב"רולטה רוסית", כאן בגרסת הופעה בתוכנית הליייט נייט של דיוויד לטרמן. ריהאנה – Rated R

אנחנו עם קייטי פרי בהופעה ב-MTV. קהל צעיר ישוב על הרצפה. נורות דמויות נרות מפוזרות. אווירת מועדון אדמדמה. היא בשמלת סאטן ארוכה שקופה. תסרוקת  אולד פאשן. עיניים ענקיות – חבל"ז. אינטימיות היא במהות האנפלאגד. המסגרת האקוסטית מקרבת יותר. אין ספק

משביהן של תחנות הרוח של שם טוב לוי חוזרים מדי עונה או שתיים ומענגים מחדש. יש תחנה אחת מ-1977 שנקראה "ששת", הרכב שחלקו הגיע ל"הפסנתר מארח" בסוזן דלל, מרגע שיהודית רביץ עלתה לבמה והצטרפה לשם טוב לוי לשיר "בלילות הסתיו",

אני זוכר את הריגושים והצמרורים, כשעוזי חיטמן ביצע לראשונה את השיר יחד עם עודד בן חור בפסטיבל הזמר החסידי 1976, שיר שהפך חלק מעולם התפילות המקומי והעולמי  עוזי חיטמן – אשא עיני

ג'אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג'אז במשכן. מה זה ג'אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג'אז הוא שפת החופש.  האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן,

בלילות הסתיו של נובמבר 2009 חוזר שם טוב לוי לשירים של להקת "ששת". שלושים ושתיים שנים אחרי שההרכב הזה מת, ממשיכים שיריו לחיות חיים נפלאים. יהודית רביץ שהיתה חברה בהרכב ההוא הצטרפה לשם טוב לביצוע, התרחשות שהיא הרבה מעבר להתרפקות נוסטלגית. משקעי

עד 1978 היחסים בין יפן לשוודיה לא היו  משהו. ואז נחתה בטוקיו להקת אבבא. המטרה: צילומים לטלוויזיה היפנית (ספיישל טלוויזיוני) כדי לנסות לכבוש את יפן. אחרי שכבשו את אמריקה, אירופה ואוסטרליה, מה היא יפן בשבילם. מה שהאמריקנים לא עשו בארבע שנות

לא כל יום יוצא לי לפתוח ביקורת על סינגל במסיבת עיתונאים. אבל  זה קרה. במסגרת המאמץ היחצני של קובי סאבלימינל שמעוני לקראת סינגל ראשון מאלבומו הבא – הוא נקט כמה צעדים שיביאו את התקשורת אליו: הוא גייס את דנה אינטרנשיונל

גבע אלון – יוצר ואמן רוק ייחודי הצטרף לערן צור ב"הפסנתר מארח" בסוזן דלל. צור סיפר כי חיפש את אלון להקלטות אלבומו החדש, והנה יום אחד פתח עיתון ושמח לדעת שהוא בארץ. טלפון אחד – ויש. והנה אלון כאן, לקראת אלבום

מה זה "מארש דונדורמה"? השם "מארש דונדורמה" הוא שיבוש קל של שמה של גלידת מרש דונדורמה (Maras dondurmasi) טורקית ממנה טעם איש ההקשה (סנר, מצילתיים), דותן יוגב במהלך טיול בטורקיה, זמן קצר לפני שהקים תזמורת מוסיקת עולם תוססת בת 15

"דם צעיר" מהאלבום  The Fall מושר ע"י נורה ג'ונס באיפוק דרמטי – מרגיש דם אחר מבחינתה: "אעמיד פנים שליבי אינו בוער/ אם תגנוב את שמה של אהבתי האמיתית" נורה ג'ונס – The Fall

האסוציאציה הראשונה שג'יימי קולום הוא עורר– הארי קוניק ג'וניור. קולום מגשים את ביצוע הג'אז סטנדרט האולטימטיבי בשיר של קול פורטר, מצד שני הוא זמר הפופ בסטייל הישן שאינו מוותר על יצירתו האישית, וגם כאן אינו קוטל קנים. ג'יימי קולום –

הביצוע האולטימטיבי לשיר עדיין שייך לאריק איינשטיין. תוגת השיר ממשיכה להדהד אחרי כל השנים. אריק סיני שר אותו, מיקי שביב, שמוליק קראוס שחיבר את הלחן, יגאל בשן. ממשיכים להתרפק על פיסת מדבר צרובה ועץ ירוק בארץ חרבה, על בית הערבה,

בהפסקה ניגשו אלי לשאול מה קרה לסזריה אבורה, והאם חוסר תקשורה עם הקהל הוא תוצאה של האירוע המוחי שעברה. אפשר להירגע. סזריה אבורה היא עדיין סזריה אבורה, אולי לא בשיאיה, אבל עם כל הכבדות והקיבוע הבימתי – מספקת את מה

ניל טנאנט וכריס לאו מהפט שופ בויז כתבו לה The Performance of My Life  האמוציונאלי – שיר עצוב לביצוע חיים, ויש תחושה ששירלי בייסי מזילה דמעה. נשמע כמו ה"בדרכי שלי" שלה. על האלבום The Perfomance

דיאנה", אהובתו משנות החמישים, הגיעה איתו על הפתיחה אל תוך אולם ההיכל לפני שעלה על הבמה. החגיגה התחילה בתוך הקהל. פול אנקה, בחליפה ספורטיבית ובעניבה, קנה את עולמו כבר מהשניה הראשונה – מתערבב בקהל, שר יחד איתו, לוחץ ידים, מתחבק,

את התודה לקהל אשאיר למשה פרץ: גם הוא בטח צובט את עצמו  –  ההייתה ההופעה הזו או חלם חלום?  הייתה גם הייתה. הגם שלא הצטרפתי לציבור בשירה – אני מוכן להעיד מהשורה הראשונה. ותודה אחרונה לעצמי – שהעזתי והלכתי, וגם

באחד מקטעי המעבר בהופעה שלה במועדון רידינג 3, אומרת ירדנה ארזי לקהל בנימה סחבקית חגיגית: אתם יודעים עלי הכל, אבל דבר אחד אינכם יודעים עלי – איך אני נראית ללא הפס השחור מעל העיניים. אם ללכת על המשפט הזה במשמעות

"קומוניקטיבי" היא קראה לאלבום החדש שלה. אני מקבל אותו כמה רגעים לפני שנינט טייב עולה להסביר לעיתונאים את לוח הזמנים של המפגש. אחר-כך בחדר אחורי של האוזן השלישית שוחחתי איתה בראיון על ה"קומוניקטיבי" הזה, מה שהיא חייבת קודם כל לעצמה,

בועז מעודה בהופעת השקת האלבום הראשון שלו היה זקוק לאורחות שלו, מרגול, טינה טרנר לא לעניים, שבימי כוכב נולד כינתה אותו "עץ" – הפעם ל"עץ ירוק מפלסטיק" בדואט נפלא ול"חומות חימר" עם תחרות קולות על הפינאלה, וגם רוני דלומי הזוכה הטריה בדואט נוסק פסגות

הפעם בהפסנתר מארח חווינו  שדרוג של ממש של ערן צור שהגיע מהאנשים שאיתו על הבמה. אוהד בן ארי – פסנתרן בעל אוריינטציה קלאסית (שטופטפה פה ושם) שהזרים באצבעותיו המנגנות עוצמות  שערן צור התענג עליהן. ואולי יותר גבע אלון – יוצר 

הייתי יכול ליפול למלכודת הזו של סצנה וטרנדים ואווירה של חזרה למשהו, התחברות למקומות של מסורת ואמונה. רק תחבוש כיפה ואתם נמצא שם. אבל לפעמים, לצלילי מוסיקה משכרים, גם החילוני שבי מרים ידיים ונלקח בשבי. קובי אפללו יונתן רזאל –