וידאו

פרח אדום בשערה. היפראקטיבית. רוק בוסה. ברזיל פאנקי. פורטוגזית ואנגלית. כתבתי לא מזמן על החדש שלה – All in one. הברזילאית שנולדה בניו-יורק ומקליטה באולפנה הביתי מוסיקה ששורשיה ברזיל, אבל מתובלת ברוק ופאנקי. בבל היא ה"נובה" של הבוסה נובה. בבל מנסה

פגישה מחודשת מסעירה פנים מול פנים עם אחד האהובים עלי – שנסונר רוק, שילוב של יוצר פואטי וזמר דרמטי, פוסט פאנקיסט של האייטיז שכמעט כל שיר שלו הוא הצגה קטנה, מתוזמרת היטב, של הבעת כאב ואמת. הצגת רוק. ווט א

ההופעה ברידינג נחשבת לאחת הטובות של נירוונה, למעשה האחרונה בבריטניה. הייתה ברידינג אנרגיה מאוד אינטנסיווית. מגזין הרולינג סטון כתב שהרוק של קורט קוביין ושות' נשמע בהופעה ההיא כמו שידוך בין הסקס פיסטלוס לביטלס. הצליל המכוסח נישא על נחשולים של רעש גיטרות דיסטורשני.

בהופעה של ליבי כיכבו המון מסכי טלוויזיה מסביב. לשם מה? בתוך התאורה המרהיבה והמסכים הרבים – ליבי הלך לי לאיבוד. לא ממש היה עם ליבי. יכול להיות שהפירוטכניקה הייתה פיצוי על מה שעדיין אין לו? ליבי כיסים הדיסק ההופעה

אז מה הייתה האטרקציה בטקס חלוקת פרסי MTV אירופה בברלין? ביונסה שזכתה בשלושה פרסים כנראה כבר אינה רגשת כמו U2  שזכתה בפרס על ההופעה הטובה ביותר (הטור של 360 מעלות) והגישה הופעה של 20 דקות בברנדנבורג פארק מול קומץ  10,000. בונו

ישנם אירועים חד-פעמיים שאם אינך מנציח, פספסת את ההסטוריה. זה קרה בהאנגר 11, מופע השקת "אנשום", החדש של מוש בן ארי: אהוד בנאי עלה לשיר "עיר מקלט", נכס צאן מהאלבום של "הפליטים", כשלצידו חתן הערב, מוש בן ארי וברי סחרוף.

Cry Me a River  – במקור להיט שנכתב לזמרת/ שחקנית ג'ולי לונדון ב – 1955. השיר הגיע אז למקום ה-9 במצעד בארה"ב. שנתיים לאחר מכן – קיבל השיר דחיפה של ממש כאשר עיטר את פסקול הסרט The Girl Can't Help

ברידינג 3 אמנם לא תלו שלט "הכניסה לדוברי ספרדית בלבד", אבל כשנכנסתי פנימה, הבנתי שמתחם המועדון הופקע לטובתם של דוברי השפה הזו, שהגיעו לשמוע את הלהקה הכי אהובה עליהם בעולם, שבספרד מפוצצת איצטדיונים בקלי קלות. La Oreja de Van Gogh

18 בנות עלו לשיר שירים של חוה אלברשטיין בערב הוקרה מיוחד לזמרת במועדון צוותא בת"א. כרגיל בערב מחווה כזה – הפרחים לחווה אלברשטיין, שבאקורד סיום אחד של "שיר סיום" הסבירה מהות הצרמוניה. השתתפו: נועה בביוף – את חירותי, נעם נבו

שלומי שבן מטפס אל "מגדל הפזמון" (גרסאות אישיות לשירים של אחרים) באמצעות רנדי ניומן. שניהם טרובדורים ומספרי סיפורים של פסנתר. הבחירה, לכן, מצוינת. זה יותר סיפור מאשר פזמון קונבנציונאלי, כלומר הטקסט הסרקסטי דומיננטי. המקומות והנפשות הפועלות התחלפו. האיש שנסע עם

רוקרים פסיכודליים לעולם אינם מתים. עדות ממקור ראשון: הייתי בערב של גונג. אני שונא את המילים "מדהים" ו"מהמם", שאצלנו משתמשים בהן ביותר מאשר הקלות-הבלתי-נסבלת, אבל ארשה לעצמי לעשות באחת מהן שימוש כדי להביע התפעמות, שהאקסצנטריים האלה עדיין עולים מן האוב ארבעים שנה אחרי

"רוח סתיו אל החלון הביאה חזיונות/ של ימים קרים ושל שלכת/ ובבית שוב האף דבק לזגוגיות/ וחשון דוחק חומו של קיץ" – שמעתי את פיטר רוט מביא את רוח הסתיו בערב ההוקרה לגרי אקשטיין. אני קורא את הטקסט. הסתיו נמצא

פרט לדואטים המרטיטים עם שלומי שבת (כשליאור נרקיס מזיל דמעה בשיר "אבא") – רוב הערב עבר באווירת חאפלה מתלהמת. קהל על הרגליים מפזז ושר, תזמורת מפוארת שמשדרגת בצליל ים-תיכוני אנרגתי. הייתה חאפלה בהיכל. רק חסר היה שיעיפו פולקעס. אווירת שוק

חיפשתי את אהוד בנאי. שיעלה להגיד כמה מילים על ערב לכבודו ולכבוד אחת הלהקות היותר חשובות שפעלו ברוק המקומי, שהעניקו משמעות למושג "רוק ישראלי". היום, אחרי מותם של יוסי אלפנט (נפטר 1991) וז'אן ז'ק גולדברג (נפטר 2006), שהופכים יותר ויותר

צביקה פיק מגהסטאר מקומי מגיע. פנו דרך. שנים שאני לא שוחר לפתח הופעותיו, והנה ככה באקראי קיבלתי אותו. האנגר 11 ת"א. אוקטובר 2009. צביקה לא יכול בלי 16 בנות על הבמה כולל זמרות הליווי שלו. מגיע מקבץ של שנים מה"מעלה

I Dreamed a Dream – האלבום החדש, יסכם אפיזודה לא יאומנת שהגשימה גברת סוזן בויל מרגע שמיליונים בכל רחבי העולם החסירו פעימה מול המרקעים וגלשו ליוטיוב כדי לראות את השכנה שממול שרה כמו בכירת זמרות המחזמר בכל הזמנים  סוזן בויל –

חמש שנים בלי עוזי חיטמן. הזמן מעצים את האבידה, מגדיל את המיתוס.  עוזי חיטמן היה צריך לחיות כדי לדעת שהוא היה כזה. צהרי שישי של אוקטובר חם. מועדון צוותא. בועז פייפר עורך מופע לזכרו במסגרת סדרת מופעים שמעלה המועדון כמחווה

שלמה ארצי ותיסלם שרים לגרי אקשטיין מופע הוקרה לגרי אקשטיין בהאנגר 11 ת"א

ביצועים אקוסטיים וחשמליים ל-Ignorance מתוך האלבום החדש של Paramore 

המחזה נראה די הזוי: הבן אסף אמדורסקי, ממלא את מקומו של האב בני, מרחק 15 שנה אחרי מותו.  אסף אמדורסקי, מוסיקאי מודרני שמחובר לקלידים, לאלקטרוניקה, לרוק עכשווי, הצטרף לישראל גוריון לרפרטואר ישן, של 26  שירים שכבר הפכו למה שנקרא נכסי צאן. החיבור קלח דווקא משום שהם

דידיה לוקווד הכנר הצרפתי הנודע, שהיה המורה שלו למוסקת ג'אז בברקלי בוסטון אמר עליו – ריקרדו הרץ מציע מוסיקה ברזילאית עתירת רגש ומלאת שמחה בכישרון, הדר ומקוריות. הוא מלחין מוכשר ובאותה עת גם מאלתר מחונן. הפוטנציאל שלו הוא יוצא דופן".

כנסיית הרגש. הרבה רגש. הרבה שירים. הרבה עמי רייס בעיבודים ובתזמורים, כאילו אמר – אם כבר יש מפגש כזה – הטמפרמנט שלה, המוסיקה העשירה שלהם – נרים אותו לפסגות. נעשה ביניהם אהבה על הבמה. ועוד בטרם ביקורת אכתוב שתי מילים: תינו

ישראל בר-און, זוכה כוכב נולד, מציג שירים מאלבומו החדש "דע מנין באת"

ראיתי אנשים שמחפשים סיבה לשמוח/ ראיתי אנשים שמדברים רק בכח/ ראיתי זוגות מטופי/ כי העולם התבלגן עלי/ משיח לא יבוא הלילה/ משיח לא יבוא מחר/ משיח אולי לא/ לא יבוא בכלל" ישראל בר-און מדגים שיר מדוכדך לקראת אלבומו החדש. באווירת השמחה

כבר חמש שנים בלי עוזי חיטמן. אני זוכר את הריגושים והצמרורים, כשעוזי ביצע לראשונה את "אדון עולם" יחד עודד בן-חור בפסטיבל הזמר החסידי 1976, שיר שהפך חלק מעולם התפילות המקומי והעולמי, קלאסיקה שזכתה לאינספור ביצועים, כולל הדואט של אביהו מדינה ויזהר

מופע מיוחד לפסטיבל הפסנתר לרגל יציאת אלבום הבכורה של יעל דקלבאום, שירים מתוך האלבום בביצוע אקוסטי עם נגיעות מהבנות נחמה. אורח מיוחד – עמית ארז, מהבולטים שבאמני האינדי בארץ. ילווו – יעל יונתן לוי הפקה מוסיקלית ובס, שאול עשת פסנתר,

הזמר והכנר מיכאל גריילסאמר במופע שמלווה את צאת אלבום הבכורה שלו "מתעורר". אותו כתב והלחין בשיתוף עם אשתו הזמרת שמרית דרור.  בפעם הראשונה ובאופן חד פעמי, יתאחדו על הבמה של פסטיבל הפסנתר שני האחים דוד ומיכאל גריילסאמר. דוד גריילסאמר בן

קחו לי את הבית/קחו לי את הבגדים/קחו לי את הכסף/קחו יהלומים/רק תשאירו לי את הכוח/לאבד את החושים לרגלייך// קחו לי את הרוח/קחו לי את המילים/קחו את הגיטרה/קחו את השירים/רק תשאירו לי את הצבע/שנשקף בעומקים שבעינייך…// ואת עכשיו נמצאת קרובה קרובה/