וידאו

יש רגעים כאלה בחיים, שאתה אומר לעצמך: כמה טוב שלא פספסת את ההופעה הזו אני מדבר סקוט המילטון שניגן במשכן, ובבכמה נשיפות הזכיר את סגנון הנגינה בסקסופון טנור שמזכיר את קולמן הוקינס, בן וובסטר.

אני לא אגדיר אותו ה"אהוד בנאי החדש", למרות שזה מה שעמד לי בקצה הלשון. ארז לב ארי. כיפה רחבה על ראשו, רוק אוריינטאלי בנגינתו, חום הלב בשירתו. איש הקריות במוצאוו שר את "צדק", "מה אעשה", "אל תפחד", "לבבתיני", כולם באלבום

ביום הראשון של החורף, קיבלנו שלוש מנות חמות לטעימה. קוראים להם – בועז בנאי, קובי אפללו וארז לב ארי. המקום: תיאטרון תמונע. היוזמה – חברת אן. אם.סי. אז נכון – יש כאן אקט שיווקי ממדרגה ראשונה, אולם מה רע בכך?

May God bless and keep you always, May your wishes all come true, May you always do for others And let others do for you. May you build a ladder to the stars And climb on every rung, May you

בספרון של הדיסק "נקודת מבט", אומר ארקדי דוכין "ניהלתי רומן ארוך ומורכב עם המקום הזה עד שיכולתי לומר בפה מלא: ישראל היא הבית שלי". האלבום, מוסיף ארקדי, הוא הכרת תודה לכל האנשים המדהימים והמוכשרים בתחום המילים והמוסיקה שפגשתי. הזמנתי את

תכירו: טיגן ושרה, אחיות תאומות מקנדה, שהוציאו אלבום פופ אלטרנטיבי כיייפי. המצלמות נכנסות לאולפן,  משוטטות ביניהן תוך כדי עבודה עם המפיק והנגנים.

מי אמר שלדנה אינטרנשיונל אין נשמה של אמא פולניה? ערב הבחירות בפולין במשדר הנצפה ביותר בטלוויזיה הפולנית, הוזמנה דנה להתארח ולבצע. דנה הגישה 3 שירים בהופעה חיה ("לאב בוי", "מכת חום" ו – "דיווה" והרימה את הקהל הפולני על הרגליים

שום קשר ביניהם. ובכל זאת קשר: פסטיבל הפסנתר מארח 2007. עידו תדמור, רקדן וכוריאוגרף הגיע לכאן כדי להגשים מאוויי זמרה בחיבור לזמר אוהד חיטמן, שמצא דרכים אל המחול. נועם רותם הווציא אלבום חדש והחליט להגשים את עוד חלום קטן. לגעת

שלומי שבן, אורח קבוע "בפסטיבל הפסנתר מארח" – חוזר הפעם עם גרסת הפסנתר לאלבומו החדש, "עיר". אז מה ההבדל בין זה להופעה הרגילה שלו באמשים אלה?

זה חלקו השני של הראיון עם גיא בוקאטי, שותפו של אריק איינשטיין לאלבומו האחרון "כל הטוב שבעולם".   חזרה לחלק הראשון של הראיון

גיא בוקאטי תיקן אותי כמה פעמים. צריך להגיד "בוקאטי" במלעיל. שזה יישמע מתנגן איטלקי. ואני בנוסף לכל הפשלות שהיו בראיון הזה, המשכתי להגיד "בוקאטי" במלרע. בחדר הקט שלו במרכז תל-אביב, בנה גיא אולפן הקלטות קטן ומגניב. כאן בילה עם אריק איינשטיין בהקלטות

צפו לרוח קלילה ורבת חיוכים וגעגועים המנשבת בין שני האלבומים הראשונים של מתי כספי,  "מתי כספי",(הראשון ראה אור ב – 1974 והשני ב – 1976) המשותף? את כל השירים באלבומים האלה לא רק הלחין, אלא שבכולם ניגן בכל הכלים וביצע

מי יחלוק עם נועם רותם שירי כאב? הקורבן נמצא: זהו עמיר לב. בשביל הקומבינה מוכן רותם לגעת בקלידי הפסנתר. בכלל, רותם מחפש באמשים אלה להגיע לאמת שלו. הוא עשה אלבום רוק בעיבודים "נקיים", שהשאירו את השירים ברורים, ללא תעלולי הפקה

בבליקי (פונץ') ליד הפסנתר! הגיע הזמן לא? רוקנ'רול אאוט. פיאנו אין. אבל עם רם אוריון בגיטרה (נושאי המגבעת, הפה והטלפיים, בתרי זוזיי) ובבליקי (פונץ') זה לא הולך להיות משהו פיאניסימו. הם יבצעו חומרים מהרכביהם הקודמים והן מקריירות הסולו שלהם. וכך

הם הרגישו כנראה צורך אדיר להתחבר, אחרת איך נסביר את הניסיון הזה לשילוב מוזיקה ומחול? מה לאוהד חיטמן והכוריאוגרף והרקדן, עדו תדמור? שאלה טובה. יש לה תשובה בראיון קצר שערכנו עם תדמור. השילוב מעלה את רף הסקרנות לשיא.  חדשני? מפתיע?

המולה קטנה ב"תמונת המחזור" של משתתפי פסטיבל הפסנתר מארח של עירית ת"א במתחם סוזן דלל, ובניהם מאחר גולדברג שהפסטיבל חוגג לו 50, קורין אלאל, אפרת בן צור, דניאל סלומון, עידו תדמור בדואט מחול-מוסיקה עם אוהד חיטמן, לומי שבן, יוסי בבליקי

למי שחשב שהוא נעלם: דון  מקלין חי, קיים נושם ומופיע!  התגעגענו לשיריו, ל"אמריקן פאיי", ל"וינסנט", והנה הוא עולה מן האוב של הסוונטיז וחוזר להופעות בבריטניה, ובראיון לבי.בי.סי אומר שלא נשבר לו לשיר את אמריקן פאיי" – "אחרי הכל השיר הזה

לא פלא שקניה ווסט מכר יותר דיסקים מ-50 סנט.  בואו נשתמש בשם הקטע הזה: הוא הרבה יותר סטרונגר מהסנט באשר להפקת היפ הופ, מה שאומר שגם מי שמתעב ראפ, יכול להתאהב. ולמען הצדק: גם Daft Punk ראויים לקרדיט על הסימפול. 

הם נראים ילדים בני 13, אם כי האמרגנים שלהם נשבעים שהם כבר בני 17, אבל תשמעו איזו מוסיקה הם עושים. מי שראה את :טוקיו הוטל" הגרמנים בארץ מבין, שכוכבים נולדים אינם המצאה ישראלית ושבחו"ל הכוכבים לפעמים מכניסים  את הכוכבים הנולדים המקומיים לפרופורציות

אני מאוהב באזנבור אהבת נצח. כמעט כל אחד מהשלאגרים שלו קיים על הדיסק התחושתי שלי, והוא עושה לי את זה כמעט כמו פרנק סינטרה – מעורר געגועים לאי-שם במרחב הזמן של פעם.  שימו לב להבעת הצער כשהוא שר את "לה

הם לקחו חומרים מכל הבא ליד, שירי משוררים, שירים אישיים ערבבו היטב ויצא מילקשייק מוסיקלי של צלילים והשפעות. שני יוצרים נפגשו על במה אחת כדי לחבר כישורים, הומור, שגעונות ומוסיקה. מהרגעים המונומנטליים של הדיסק – "ציור" של גרוניך, לחן מפותל שמשרטט

הבקורות המלהיבות על דוד ד'אור מגיעות מהעולם הגדול. "המחזה של עשרות צעירים סינים רוקדים במעגלים ושרים עם דוד ד'אור – קסום וסוריאליסטי", כך כתבו על ההופעה שלו בפסטיבל Womad שנערך בסינגפור,  פסטיבל מוסיקת העולם שמאחוריו עומד פיטר גבריאל. והבי.בי.סי בישר במהדורת החדשות

הבקורות המלהיבות על דוד ד'אור מגיעות מהעולם הגדול. "המחזה של עשרות צעירים סינים רוקדים במעגלים ושרים עם דוד ד'אור – קסום וסוריאליסטי", כך כתבו על ההופעה שלו בפסטיבל Womad שנערך בסינגפור,  פסטיבל מוסיקת העולם שמאחוריו עומד פיטר גבריאל. והבי.בי.סי בישר במהדורת החדשות

מי שמע על הדיימונד'ז?  האם רמלה עולה על המפה כמו שדרות? ראיון עם בנות הלהקה שמלוווה בקליפ אישי לאתר זה. לקליפ

להקת ואן הלן מודיעה על האיחוד מחדש להופעות בסוף 2007. הלהקה שהוקמה ב-1974 בפסדנה ארה"ב, נחשבה למי שהגדירה מחדש את הרוק הכבד.  במסיבת העתונאים משתתף בנו בן ה-16 של אדי, וולפאנג שתפס את מקומו של מייקל אנתוני. הרחבה

יש לה כמעט את כול מה שמחפשים בזמרת. הקרבה האישית לשיר, היכולת לקרב את המאזין לאינטימיות שלה, הטיפול התיאטרלי בכול טקסט, שינויי הטונים הרחבה

"חיים בעיר הגדולה" הוא להיט הפגז שהביא את המטאפיקס מלונדון עד לתל-אביב, והוא שונה משמעותית מהחומרים האחרים שלהם (האלבום "סימנים של מאבק") שבם תערובת ידידותית של היפ הופ, ריתם נ' בלוז, פאנקי, רגאיי, סול הרחבה

זכרונות ג'ו דאסן. רוחות נוסטלגיה סנטימנטליות חזקות מנשבות מהשבעים.  תשאלו את עורכי המצעדים של אז. הוא הפעים לא פחות ממישל פולנרף ומשארל אזנאבור ומייק בראנט. כמו מייק בראנט, גם דאסן אינו צרפתי, אלא אמריקני שעשה קריירה גדולה בצרפת. כמו מייק בראנט

מי שמחפש את "החוויה ההנדריקסית" – העקבות מוליכים להופעה אחת בברקלי. ג'ימי הנדריקס הגיע לשם טעון מאוד, ויש אומרים תחת השפעה. הרחבה