העולם האפל של טריקי. המוסיקה נשמעת כמו ציתות לוידוי ביזארי. הקשבה לחרדות על אהוביו, משפחתו, בתו, אמו המתה, המדיה, תעשיית התקליטים. מוסיקה שחורה, אווירה טעונה בלוז. פי ג'י הארווי מצטרפת לאווירה הנכאה בדואט מיוסר ב"בית שבור". זה אלבום היפ הופי,
היא רואה עצמה השפית של המוסיקה השחורה העכשווית, מגישה מתכונים חדשים ומנות ראשונות, עיקריות, דיזרטים. אחרי חמישה גראמיז ואינספור פלטינות על ה"אנדר קונסטרקשן", מיסי מחוייבת לשיפורים ולשידרוגים בבישולים שלה. אגב, היא בחרה ב"קוק בוק" כי לדעתה כול אלבום חדש שלה
הגדירו את הכפול הזה כסנסציה. הפריזו בהשוואות לקלסיקות שבקלסיקות. לא אסחף, אבל אם מוסיקה שחורה עכשווית אז מי שמכונים "אנדרה 3000" ו"ביג בואה" עשו כאן מסיבת היפ-דאנס- פאנק-סול-ג’אז מאוד עשירה להפליא. בסיס האם הוא ראפ. אחר-כך הכול אפשרי. עירבוב של
הוא ממשיך להיות הדר’ ג’קיל ומיסטר הייד של הראפ. היכולת שלו לעשות פרודיה מסיטואציות היא שעשתה אותו ליגה בפני עצמה. צוחק, בלי שום טיפה של רחמים על מייקל ג`קסון, ג`סיקה סימפסון, הילארי דאף. מצד אחר הוא יכסח את ג’ורג’ דבליו
איך מצטמצמים המרחקים בין היפ הופ, ראפ, אתני וטכנו. באוסף המלהיב ישנם מעט מאוד מוכרים. 18 הקטעים חוברו ככה שתיוצר אווירה לא שגרתית. דוקטור רוקיט, אספינאג’, דה גראסרוטס, דה בל קפה בנד, מרקוס ניקולטי, ג’וליין פברה ואחרים, אבל השמות לא
