
שחר טבוך – באטרפליי
כמה יפים הנעורים. כמה פרועים הנעורים. כמה עפים הנעורים – כמו פרפרים. תנו הנושא לשחר טבוך ולכל המשתתפים איתו לסיעור נעורים מגניב על פרפרים. קלילות הפופ בעברית זורמת באפיק הזה של הקלות הרעננה והנסבלת. לא הכי הבנתי גם בשמיעה שניה
כמה יפים הנעורים. כמה פרועים הנעורים. כמה עפים הנעורים – כמו פרפרים. תנו הנושא לשחר טבוך ולכל המשתתפים איתו לסיעור נעורים מגניב על פרפרים. קלילות הפופ בעברית זורמת באפיק הזה של הקלות הרעננה והנסבלת. לא הכי הבנתי גם בשמיעה שניה
השיר נשמע כמו התפרצות של מצב נואש שקורא הצילו. שירה וקצב שמשדרים דרמה שמתפוצצת מבפנים ומבקשים רגיעה. עידן רייכל כתב ושר טקסט רגשי וסוחף שמתאר מצב נפשי של סערה פנימית, מאבק בין כאב, אהבה, שברון, תקווה והישענות על דמות אהובה
אני אוהב את שירתו של ישי לוי. יש לו קול גרוני, מלא רגש, בעל חספוס טבעי – משדר פגיעות וגם עוצמה. כשהוא שר – הוא מעביר את הלב שלו החוצה, בלי פילטרים. גם את השיר הפשוט ביותר כמו השיר הזה
אריק סיני לקח את שירו של מיכה שטרית (מ-2001) לחלקה שלו. מהות גרסת הכיסוי נמצאת בעומק שירת תוגתו, בעיבוד שמקים את השיר לתחייה בגרסתו הכבדה. זהו שיר אישי, מופנם ופיוטי, שמציג רגע של התנתקות כואבת – לא מתוך כעס, אלא
בסופו של דבר הכל נשאר במשפחה, נוברים בארכיון המוזיקלי וחוזרים אחורה. אביתר בנאי הקליט בהקלטה סימולטנית דואט של שיר שאחיו מאיר ז"ל כתב למילים של יוסי בנאי ז"ל, שגם לו יש גרסה לשיר. מאיר היה בן 21 כששר את "אבל
נועם קלינשטיין שרה שיר פרידה אינטימי שמשרטט מערכת יחסים שהתפרקה – לא ברגע אחד, אלא דרך שבר רגשי מתמשך, עיוורון הדדי, והכרה מאוחרת. למעשה – ביטוי למורכבות הרגשית, הדינמיקה הפסיכולוגית, וההתבגרות שבסיום. כל בית פותח באותו משפט: "אתה שוב מתקשר,
דכדוכו של יונתן ארצי. העולם בחוץ שוקע, יש מבול. איך יוצאים מזה "נתנחם בשקר עד מחר" הוא אומר לה, "נעמיד פנים, כי זה מה שנותר". מה קרה?! זה נשמע שיר דיכאון של גיל העשרה על העולם הרע, ביטוי רגשי של
שרון הולצמן מחספס בקולו את השיר האייקוני של משינה בשירה אינטימית ובעיבוד מינימליסטי לגיטרה. מה מחפשים בקאבר? חידוש, העצמה, אינטרפרטציה? הגרסה הזו היא יותר אילוסטרציה נוסטלגית אישית מאוד לשיר. השוזר מוטיבים של וידוי אישי מול העולם, הרהור פילוסופי קל וחיבור
Tell me what you wantWhat you wantWhat you wantPlease tell me החזרה הכמעט אובססיבית מבטאת צורך עז לדעת מה הצד השני רוצה. הדובר נמצא באי-ודאות רגשית מתמשכת, כמעט נואשת. המילה "please" מדגישה גם תחינה וגם חולשה. רוני כספי שרה שיר
נתחיל בגיטרה ששרה יחד עם פיטר רוט כאילו הם גוף אחד. נמשיך במנגינה הנוגה שמשדרת את תחושתו המושרת באיפוק נוגה. משפט מפתח: "אם שואלים, זה מה שיש לי ויש לי הכל, כלום לא חסר לי דיו ומכחול, נייר יפני". זהו
פול טראנק חוברת לנינט טייב לבלדת רוק שהשורה המרכזית בה היא "רוצה אותך רק כשזה לא הולך כשזה לא הולך… אני נגנב ממך למה זה ככה דפוק?" גל ניסמן שר פרדוקס רגשי של זה שמרגיש משיכה או רצון עז דווקא
אני שומע שיר אווירה עדין, כאילו הזמרת שרה על קצות האצבעות. העדינות הזו היא חלק בלתי נפרד מהתובנה שגיל טטרו משדרת בשיר השמיימי-חלומי הזה. פרספקטיבת חיים – לבחור במה שאתה ולא במה שהסביבה משפיעה עליך. במהלך החיים, אנחנו נולדים לתוך
מה קרה? למה עדן חסון ואושר כהן חפצים להיות טובים מן האחד? נו טוב, לא חוכמה. התשובה ברורה כאור השמש הקיצית באלה הימים. זהו מפגש כוכבים ללא הימור בשמי הים התיכון שיפציץ את התחנות האזוריות. הקומבינה ברורה. פחות ברור איך
איזו דרמה! סערת הרגש שנגעת בקצה הנפש. זהו אסף אבידן רוגש, זועק, כואב, שר חוויה טראומטית או משבר נפשי שבו מתקיימת תחושת ניתוק בין הגוף לנפש (דיסוציאציה). “לב חסר צורה” רומז על אובדן זהות רגשית או קושי לעבד רגשות. תיאור
מדוע טונה זקוק לרחמיו של השם כדי לקבל זוגיות עוטפת ומבינה בכל שעה?. השילוב בין הביטויים "גוד דאם" (Goddamn) ו"השם ירחם" מפגיש שתי מערכות תרבותיות לשוניות ודתיות שונות – האמריקאית/אנגלית מול היהודית/ עברית. הצירוף נושא מטען רגשי כבד במיוחד במצבי
רביב כנר מתח את קולו כדי שנרגיש על "הגג של העולם". סיעור המוחות שיצר את השיר ניסה להציע פתרון רגשי פשוט לעולם מורכב מאוד אחרי הטראומה והשבר של השבעה באוקטובר, ימים של שכול, אבל, חרדות, משפחות הרוסות, חטופים שמתענים במנהרות.
הבקשה של אדם מאוהב מהאישה שהוא אוהב לעזוב את עולם-עברה, את חייה הנפרדים ממנו , ולהתמסר כל כולה לאהבתו, טומנת בחובה מצב רגשי עמוק, טעון ומורכב. נעם אקווה נמצא בנקודת רתיחה של רגשות. הוא חש שהוא אינו מסוגל לשאת עוד
אז מיהי אליס של אודיה אזולאי? מה הקשר שלה ל"ארץ הפלאות", ההיא מספר ההרפתקאות הפופולארי? אבי אוחיון, יוצר בקבלנות לפי דרישה, עזר לה להמציא סיפור על אחת ש"הולכת לאיבוד", מתפשטת במים בלילות של ירח מלא כדי לשרוף את "הפצעים". לא
על שיר כזה ייאמר אינשאללה, יענו "בעזרת השם", אם להשתמש בצמד המילים שנישא בפי רבים שלא רק מנתחים ריאלית את המצב אלא מקווים ל"בְּסִיעַתָא דִּשְׁמַיָּא", שהרי בעקיפין יד אלוהים נמצאת גם במילים "ויהי אור" – המופיע בספר בראשית, פרק א',
איך לשיר על מלחמה שמתרחשת מתחת לאף? בחרדה, בשמחה או בציניות? לעיתים הא בהא תליא. אם תשיר בחרדה: זו דרך להביע את הכאב, הפחד, חוסר הוודאות והאובדן אם אתה רוצה לעורר הזדהות, קתרזיס, או להראות את הפצע החשוף. חיסרון: זה
איתי לוי שר פיצוץ יחסים בינו ובינה. חם על מי שמשקרת לו, בוגדת בו, שברה את ליבו, מברדקת את חייו. מסמך אישי? הצחקתם. לוי קונה שירים שיעשו טוב לקריירה שלו, ואם אפשר לשדרג בהפקה מוזיקלית שידה על הדופק – לא
בן צור מתבסס על ביטוי עממי שמשמעותו: גם אם יש עיכוב או דחייה בחיים – זה בסופו של דבר מביא תוצאה טובה. מדובר בגישה אופטימית, המבוססת על אמונה שיש סדר והשגחה בעולם, וגם דברים שנראים שליליים ברגע נתון, עשויים להתברר
המשפט “מה שיבוא יבוא” מבטא גישה של קבלה והתמסרות למה שעתיד לקרות. ניתוח של המשפט כברירת מחדל חיובית משקף פרשנות של השלמה, שלווה ואמון בתהליך החיים. המשפט מביע גישה של קבלה רדיקלית: אינך מנסה לשלוט בעתיד או להילחם במה שיבוא,
תשתתפו בצער ליבו של נדב חנציס. זהו ליבו המשתוקק מול ליבה העשוי מתכת. לא הייתי מגיע לשיר הזה אלמלא הד"וח של "מדיה פורסט", שמגלה, כי השיר הזה נמצא מקום ראשון בהשמעות ברדיו. הנקודה היא ש"מדיה פורסט" אינו כלי סטטיסטי שקובע
תום האהבה. יובל אבידן מתמסר לתחושה הראשונית בשירה של טון נוגה, צנוע מתכוון. הסיטואציה: להתאהב במישהי ולברוח איתה בלי דאגה ופחד היא יותר מסתם רומנטית, עמוקה וקסומה. "לאהוב כמו שני ילדים" זהו דימוי שמרמז על סוג של אהבה טהורה, ראשונית,
קובי אפללו הולך על מזרחי נטו מהסוג האנכרוניסטי שמכוון ישירות לפסקול חתן-כלה? מה שמדהים הוא שבתוך הפופ הימני עממי הזה נכנסה מילה שלא בטוח שהאיש בשמחות המקומיות יכיר – "פריפריאלי" או בלשון השיר: "רציתי לחיות בשירים/ מה היה לי פריפריאלי/
שירו עם שרון רוטר "להפליג להפליג" וצאו איתה לכיוון כוכב בשמיים אי שם. קחו איתכם את הילד שבכם, את הילד שאיתכם. המוסיקה החלומית תישא על כנפי הדמיון לעברם של איים קסומים בהרמוניה מופלאה ובקולה המעודן. עיבוד שמנתק את ההפלגה מהווית
נחבר שני משפטים בשיר של חיים ציפל כדי לרדת לעומק ההתרגשות בבלדה המוסיקלית הזו: "אני נפלתי לשקרים אבל זה לא אני.. אבל הראש ממשיך לרוץ בדמיונות". ציפל שר קונפליקט פנימי מורכב. יש כאן הכרה בטעות או בכישלון בשיפוט. האדם מודה
נשיר יחד עם אביעד "אוו משהו מתוק עומד לבוא/ זה לא פנטזיה פאטה מורגנה/ אווו יום חדש מגיע לחלון" ונרוץ לממ"ד. אז נכון: קיים מתח טבעי בין מציאות קשה לבין מוזיקה שמחה. לעיתים, עצם הבחירה לצרוך מוזיקה "לא מתאימה לרגע"
לא גדולים על קורנז (קורן דהן) המושגים הנבואיים "אחרית הימים" ו"גאולה"? "אחרית הימים" מופיע בעיקר בנבואות בתנ”ך (ישעיהו), ומתאר לרוב את הזמן שבו תבוא גאולה, ייכון שלום עולמי, והצדק האלוהי יתממש במלואו. במחשבת ישראל, “אחרית הימים” מזוהה פעמים רבות עם