סינגלים חדשים

הוא רצה מעט, היא נתנה הרבה. מה הסיפור שלה? בוא נשאל את זה כך? מה הסיפור של גל אדם? זה מה שיש לו להציע שמבדיל אותו מהאח המצליח עומר? לא הרבה. טקסט אינסטנט על איזו בחורה של פוזות-דאווין וקריז, אחת

מה שעבר לאיתי בלטר בראש בעקבות השבעה באוקטובר. שיר שעשוי כמו סרט מתח – עמוק ואפל. האירוע הטראומטי עורר אצלו דפוסי חשיבה שנשמעים ברצף השיר כאילו לא רציונלי. המוח שלו מנסה לעבד את האירוע ונזרק לכוונים שונים שמתנקזים חזרה לעצמו

שוברת לבבות, מתוקה כמו סוכריה, היום זה הלילה שלה, רוקדת כאילו הדי ג'יי זה אבא שלה. איתה הוא רוצה לברוח. זה הראש של ליאור נרקיס. בקרדיטים לשיר מופיע גם שמה של נטע ברזילי. תרמה את מוחה לסיעור המוחות כדי להוביל

ביהדות, המילה "ישתבח" מופיעה בעיקר בהקשר של שבח לקב”ה. לדוגמה, בתפילה יש את “ישתבח שמך לעד מלכנו”, כלומר, אנו מבקשים ששמו של ה’ יהיה משובח לנצח. ביטוי נוסף הוא “ישתבח שמו”, שנאמר לעיתים כהתפעלות והודיה לה’, למשל כאשר אדם שומע

ה"חייל קרוע" הופך את השיר לסוג מחאה, שמתמצה ב"שינה אכזרית" כאחד ההיבטים שעוברים על החיילים, החטופים ומשפחותיהם וכל מי שהאירועים בזמן האחרון גזלו מהם שינה מדאגה ומתח. שינה אכזרית היא  מצב שבו השינה אינה מספקת מנוחה אמיתית, שבה אדם מתעורר

מה זה? האזנתי פעמיים – אולי אני מפספס משהו – סיפור, מסר, תובנה. אז כן – פספסתי. הקצב הזיז משהו, המילים ברחו לאזורים רקידים בלתי נגישים. חיוך פה חיוך שם. האם אני מפספס גם את הקידמה המוזיקלית המקומית? ממש לא

אבימאיר צור מייחל לגשם כדי לנסות להיחלץ ממצוקה. השימוש ב”גשם” כמטפורה  נועד בד"כ למצב נואש . הגשם מסמל לעיתים קרובות ייאוש, עצב או מצוקה נפשית, בגלל האווירה הקודרת שהוא יוצר. בשיר הנוגה הזה הוא מבוקש לטיהור רוחני והתחדשות, מסמל הזדמנות

אייל גולן על המוקד, במוקד. פרשת המין רודפת, הקופות דופקות מכירות כרטיסים מטורפות, והוא ממשיך לנהל את עצמו בקו חשיבה נטול טעויות ומקדם מכירות. שני השירים האלה הם בדיוק קו הניגודים המסחרי שבנה לו קריירה אדירה. שני שירים על הוא

אביתר בנאי שר "חלק לא נפרד מאחרים" מהשירים המלודיים הנוגים היפים ביותר שעברי לידר כתב והלחין. שיר של היחיד ששואל שאלות כשהוא מול עצמו ומול אחרים,  בדיקה עצמית ייחודית . שיר של תפילה חרישית שמחובר להרמוניה שמימית. השיר מופיע באלבומו

שמישהו ינסה לקום ולסתור את הקביעה הבאה: בישראל רוקדים מה שנקרא "ריקודי עם" יותר אנשים מכל מקום אחר בעולם. ריקוד עם הוא אחד המוצרים המבוקשים-נצרכים  ביותר בתרבות המקומית. שלמה ממן, כוריאוגרף ויוצר, הפך את ריקוד העם הישראלי למפעל חיים. מבחינתו זה

בפנים היא נשארה הילדה הקטנה שלו. שירה מרגלית שרה שיר מפעים על אבא – חשיפה אינטימית מעומק הלב שכורכת התוגה באושר.  האהבה של בת לאביה יכולה להיות אחת החוויות העמוקות והמשמעותיות ביותר בחייה. כאשר בת אוהבת ומעריכה את אביה, היא

דניאל סלומון שר אהבה מעומק הנשמה. המילים והמוסיקה אינן מסוג הרומנטיקה הקונבנציונאלית, אלא מבטאות קשר נפשי עמוק. השיר  מרגיש  כמו וידוי אישי – הצהרה כנה על אהבה שאין לה גבולות של מקום וזמן. המנגינה והקצב (הואלסי) נגישים וקליטים מהאזנה, מזדמזמים

אנחנו בעידן של שירים מנחמים, לא זועקים, לא בועטים. יובל דיין נמצאת על המסלול הזה, מעודנת, רחומה מתרחקת ממהומה. היא שרה שיר של הכלה של כאב לא ברור, משתפת את הטבע (ים, גשם) בלחן רגוע, מלודי והרמוני בקצב מתון  המסייע

בן ארצי מקונן געגועים לאהבה ישנה. מאוהב נואשות באהבה ההיא, עד כדי כך שהוא מרחיק לכת ומגדיל אותה לממדים של "מיתולוגית" (מושג שממש במקור לתיאור אלים, גיבורים ועד מפלצות) , במשמעות של  על-טבעית, זו תחושה עמוקה ונוגעת ללב. פסיכולוגיה בחמש

מגיע לה קצת אושר אחרי שהוא (האושר) היה שנים בחושך, נסרין עונה בעצמה בשיר על השאלה  – מה רוצות ממנה הדמעות, ולך תסביר לה שהדמעות הן תוצאה – לא סיבה. נסרין ככל הנראה אינה יורדת לרזולוציות טקסטואליות של מה שמספקים

"ארץ הותר לפרסום דקת דומיה ניפול ונקום" שמסיים את השיר לא נכתב כאירוניה לכל התקווה שהשיר מביע, שעוד יהיו פה חיים גם אם זה ייקח ארבעים שנה. הסיום הזה מחבר למצב של – זה הגורל שלנו – ליפול ולקום. עידן

"תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ" אומר על רש"י על דברים יח יג. פירוש על פירוש רש"י: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות. להתהלך עם אלוהים בתמימות זו גישה רוחנית ומוסרית

חיינו כאן בגרסת ג'ימבו ג'יי (עומר הברון) נכון למרץ 2025. הראפ טוב גם לעת הזו. למעשה – חיוני.  בתוך הבלגן הגדול, גם המילים אינן עושות סדר לשיר ממוקד. ג'ימבו משקף מציאות,נותן לזרם המחשבה לשטוף, לומר דברים להגיד או לשאול: "תגידי

תפילת “מוֹדֶה אֲנִי” היא אחת התפילות היסודיות והבסיסיות ביותר במסורת היהודית. זוהי תפילה קצרה ופשוטה, אך היא טומנת בחובה עומק קיומי ופילוסופי רב. במקורה היא אומרת: “מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.” התפילה נאמרת

הרבה משתמשים במושג "נחמד", כשהם מתבקשים להביע דעה על שיר. השימוש במילה בד"כ סתמי וחלול, אבל  לפעמים ממש בא לך להשתמש בה. קחו את השיר הזה, שמפגיש את דניאל קורן עם יוני בלוך, שיר שמנסה לפזר אווירה של מצב של

הפי אנד אחרי הכל? גם איתי לוי יודה ככל הנראה כי האהבה הראשונה – זו התמימה, החלומית, זו שמרקיעה לרקיע השביעי אינה מושגת, נשארת אי שם בזיכרון, הופכת נוסטלגיה מעומעמת. אלא מה: לפי השיר הזה, מי היה מאמין, חלומות מתגשמים.

הקול הגבוה של עילי אבידני אומר מצוקה. הוא שר אותה בעגמומיות מתכוונת, בטון משווע. הטקסט לא מבהיר מה עבר עליו, שהוא זקוק לסימן של הצלה ממישהו שהוא בוטח בו. אבידני לא מצביע על  מקור המצוקה הקונקרטי ומיהו הגורם שאמור להושיעו.

תוגת הייאוש מושרת על ידי ארקדי דוכין בשיר מחאה אינטימי נוגה הנוגע בנימי הנפש. השיר מאחד כוחות בינו ובין אתגר קרת כדי לשיר בנימה נוסטלגית-טראגית על חיינו כאן, על הפער בין מה שהיה ובין מה שהווה. זה אינו אותו דם,

"אבא שבשמים אומר לנו אנוכי אסתיר פני ביום ההוא.." אבל רבי נחמן אומר – ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא השם יתברך. "גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך אני עומד". תקשיבו לעוצמת השירה של אמיר דדון וחיילי מילואים. 

ליעד שר ברגש הומה סיפור אהבה בלתי אפשרית בשיר שמשתרע על פני 6 דקות טעון געגועים, כאב ותהיות מטאפיזיות בין עתיד ועבר. תן לדמיון ללכת במקומך, תביע משאלה (כוכב נופל), מתוך אמונה שהיא תתגשם. השיר לובש מטפורה –  "פרח ממדבר

הברסלבים טוענים, שכל דבר בחיינו צריך לבוא בדרך התפילה – חיים של ישועת ה'. לא לחיות את החיים שלנו ולפנות לקב"ה רק כשצריך, אלא לקבל את הכל בצורה של חסדי שמים שבונים אותנו. על פי משנת ברסלב,  לתפילה יש כוח

מה בדיוק מחפשת נערת הברים שאיתי לוי שר עליה? האם זה משהו מוחשי – כמו קריירה, אהבה, חופש – או תחושה חמקמקה יותר של השתייכות, הרפתקה, משמעות? הנקודה היא שהיא נשארת לכודה  באותו המקום – בבר בנחלת בנימין, בתחושת החמצה.