שירים חדשים

השיר "חי וקיים" בביצועם של אביב בכר ושירה בן שמחון, הוא יצירה עדינה אך עוצמתית, שנכתבת כמעט כתפילה פוסט-טראומטית. מדובר בתחושה  שלקוחה מן השבר, אך אינה שוקעת בו. השיר נכתב מתוך חורבן, אך פונה לחיים. זהו שיר של רגעי תקומה

הניגון החסידי ששרים אמיר דדון ואברהם פריד על הפסוק התלמודי: "אֵלּוּ וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא, וּמִי שֶׁחָטָא – יָשׁוּב וְיִמָּחוֹל לוֹ" (מסכת סוכה נ"ג ע"ב) הוא דוגמה נדירה ליצירה שמחברת בין תורה, חסידות, ומוזיקה עכשווית. הציטוט עצמו לקוח

השיר שנכתב בעקבות טראומת ה־7 באוקטובר.עוסק בעיקרו באובדן, זיכרון וניסיון להחזיק בשברים של מציאות שנחרבה. גולדי פוירשטיין הס שרה “היה לי עולם, כבר לא / היה לי עולם, כבר לא” – פזמון שהוא לכאורה משפט פשוט, כמעט ילדותי – אבל

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר אמנים חילונים (או מסורתיים) שמוציאים שירים עם ניחוח דתי  ממש לפני יום כיפור או בימי הסליחות. הם שרים-מקוננים על חטא, מחילה, בקשת סליחה, או חיפוש אלוהי. אחת הסיבות לטרנד: בעידן שבו הדת הרשמית מרחיקה

השיר  שנכתב על ידי דני רובס והולחן  והופק על ידי מתי כספי (זמן קצר לפני גילוי מחלתו) הוא שיר לירי ועדין,  מדבר על מנגנון התמודדות אינטימי ונפשי מאוד עם עולם שנהיה "עמוס", "מחניק", או קשה לעיכול. זה מצב שדורש ממנו 

עילי כהן משלב בין אווירה רגועה ואינטימית לבין תחושת חופש מוחלט – אבל בהמשך מגלה רובד רגשי עמוק יותר של אובדן, געגוע והתפכחות. השיר נפתח בתמונה שקטה של רוגע ואינטימיות – "על הגג בדיזינגוף / אני ואת צופים בנוף".  זוג

דואטים בין זמרים משמשים לא פעם ככלי שיווקי אסטרטגי חזק בתעשיית המוזיקה. הם לא רק יצירה מוזיקלית – אלא גם שיתוף פעולה שמטרתו להרחיב קהלים, לחזק מיתוג, ולהגביר את ההשפעה התרבותית של השיר או האמן. במקרה של השיר הזה –

דניאל אופיר בחר להוציא סינגל בכורה על תחושת כישלון עצמי, חוסר ערך, ומאבק פנימי בין הרצון להתקדם לבין התחושה המתמדת של "לא יוצא לי טוב". הטקסט כתוב בגוף ראשון, אישי מאוד, ולמרות פשטות השפה – הוא טעון ברגשות עזים ומסר

מציינים שזה סיננגל ראשון שלה בעברית. סיעור מוחות במילים ובמוסיקה שדוחף את עדן גולן  לרחבות המועדונים. שרבוט  של מונולוג יחסים של מתקרבנת מקוננת. השיר שמתלבש על הפופ האלקטרוני, אמור לבטא עוצמה נשית, התנתקות ממערכת יחסים פוגענית, ותחושת חופש מחודשת דרך

בקונטקסט בינלאומי, כולל ברשתות חברתיות, פלטפורמות מוזיקה או הופעות בחו"ל – קוראים לו: Mergui. בישראל הוא השם "מרגי" (שם מקורי יונתן מרגי) יכול להיות איך הוא רוצה את עצמו האנגלית או בעברית? הכיוון בשלב זה דו סתרי, אם כי הפנים

בחודש אלול ובתקופת חגי תשרי:פתאום אמנים ישראלים מכל הסוגים,  גם חילוניים מוציאים שירים עם מילים מהמקורות או טקסטים “אמוניים”. מופעים מיוחדים מתקיימים תחת כותרות כמו “שירי סליחות”. לאמנים במיוחד כאלה עם שורשים מסורתיים או משפחה דתית/מסורתית — השירה הזאת מחברת

יש משהו תמים בטון קולו הלא מהוקצע של אלי דראי כשהוא שר על מלחמה. אבל דווקא מהתמימות הזו יוצאות מספר שורות טעונות על נושאים של הרס, סבל, אחריות, זהות ותקווה בתוך מציאות של קונפליקט ומלחמות. השאלה המרכזית – "על מה

אורי כלטוב משתף בתסביך פסיכולוגי שבו ה”אני” חווה חוסר ביטחון, חרדה או פגיעות שמקורם בילדות, ומחפש הצלה או תיקון דרך הדמות האימהית. יכולים לפרש את השיר כתסביך אדיפוס, שבו הילד נקשר בעוצמה לאם ורואה בה מקור לביטחון ולסיפוק רגשי. כאשר

יושי שר פואמה אינטימית ועצובה שמתארת מערכת יחסים רומנטית במשבר – בין געגוע, הרגל, תשוקה עייפה ותחושת מחזוריות רגשית מעייפת. הטקסט בנוי כמו שיחה שלא התרחשה, שבה הרהורים פנימיים מחליפים דיאלוג ישיר, והירח – כמו בזמר עברי קלאסי – משמש

אושיק לוי בשחור לבן (בקליפ). שר טקסט מרובד  שמתמודד עם קיום שברירי, עם ציפייה לשבר וגם עם כמיהה סמויה לנחמה. השיר שואל שאלות, לא מצהיר. הוא מדבר על משאלות, סימנים, לחישות,  הכל מתרחש בין המילים – בין ה”אם” ל”כמעט”, בין

השיר "התנערי" על פי הפיוט  "לכה דודי", חיבור קבלי מהמאה ה-16 שכתב רבי שלמה הלוי אלקבץ בצפת  מופיע ממש לפני קבלת השבת. מדובר באחת מהקריאות הפיוטיות–משיחיות הכי חזקות במסורת היהודית, שמזמינה את "כנסת ישראל" – המיוצגת כבת מלך – להתעורר

השיר "הבוקר יאיר" של מיכל גרינליק, הוא עדות אישית ומטלטלת של התמודדות עם אובדן, אבל גם הכרזה נלהבת של תקווה, נשימה, ותקומה נשית–אישית מתוך שבר עמוק.(אחיה שאולי גרינליק ז"ל – נפל במלחמת 7 באוקטובר) זהו לא שיר "זיכרון" , אלא

טרנד שירי האמונה וההתעוררות של זמרים ישראלים לקראת חגי תשרי הפך בשנים האחרונות לא רק לביטוי רוחני, אלא גם לאמצעי שיווקי מובהק. מדובר בשילוב בין תוכן עם ערך תרבותי-דתי עמוק לבין מהלך מיתוגי שמתאים את האמן לרוח התקופה. שירי אמונה

 לין צוקרט שרה שיר לירי עדין ומינימליסטי המשלב בין פואטיקה מופשטת לבין מטפורה מרכזית אחת חזקה – החימר – ככלי לביטוי של קשר אנושי של שינוי וגמישות. השיר יושב על מקצב רך של בוסה נובה, שמעצים את התחושה של זרימה, טבע,

כשמדברים על דואטים של זמר וזמרת במוזיקה המזרחית בישראל, קשה להתעלם מהפן המסחרי של התופעה. דואטים בין זמר לזמרת במוזיקה המזרחית הם לא רק בחירה אמנותית — הם מהלך אסטרטגי מסחרי. השילוב בין קול נשי לגברי יוצר עניין קולי, ריגושי

 בניה ברבי שר שיר הלל לדמות רוחנית אולטימטיבית, נדירה, מלאת חסד ואמונה – אדם שמאיר את סביבתו, פועל מתוך אמת פנימית עמוקה ומקרין אור ואהבה. הדמות הזו, גם אם לא מצוינת בשמה, היא כמעט מלאך מהלך, או אולי ייצוג של

אנוש את שירה בן שמחון שרים שיר כואב ואופטימי בעת ובעונה אחת — שיר שנכתב מתוך לב ישראלי פצוע, שמבקש להאמין שיש תקווה אחרי הכאב, אחרי המלחמה. הוא מתכתב באופן ישיר עם התקופה הקשה שישראל חווה בשנים האחרונות — מלחמות,

כל השמחה הזו נשמעת סדום ועמורה בתוך מציאות כאוטית בישראל. התחושה היא שליאור נרקיס ממשיך לחגוג כאילו לא עבר על המדינה מכבש שריסק אלפי משפחות. הניגוד שבין שירי שמחה ים-תיכוניים קצביים לבין המציאות הקשה, הכאוטית והטראגית בישראל – יוצר דיסוננס