הבלאגן של בוגי בלאגן מתחיל בשילוב מספר שפות, כולל טורקית, עברית, ערבית ואנגלית. גימיק? דרך קולאז’ לשוני-תרבותי.ההרכב מנסה לשדר תובנה קוסמופוליטית. היא קיימת בטקסט העוסק באובדן, געגוע, ושאלות קיומיות. הנושא המרכזי הוא אובדן ואבל אישי, אבל גם חיפוש – אחרי
"Jump" מנתב את BLACKPINK אל סגנון חדש – עז, קולנועי, חושפני ומודרני. השיר מעודד חיבור בין הנשים למציאות חופשית, מתוך תחושת ביטחון עצמי והעצמה נשית השיר הוא שילוב סגנונות מגוונים – hardstyle, EDM, synth-pop, techno אירופאי ודאנס־פופ – ונוצר בשיתוף
קול נמוך, טון מלנכולי דוהר על מילים, מנגינה וקצב שמשדרים דיבור עצמי של מצוקה נפשית של יוצר. אתה רוצה להיות זמר-יוצר מצליח, ואתה מתיימר לומר כן – זה בדיוק הדבר הזה, כשהמצוקה הופכת שיר – "איך שזה מצחיק כמה אני
ההרגשה היא שרוני דלומי ממשיכה את "רוקדים עם כוכבים", והשיר הזה מחזיר אותה לשם לריקוד חבל"ז. אנחנו נעזוב את הרחבה ונישאר בשיר, בלהט הרומבה פלמנקו. השיר מציג מערכת יחסים סוערת, מלאת אהבה, תסכול וחוסר יציבות. זהו שיר פופ שמצליב בין
נפל עלינו השיר הזה. פרויקט הזוי, קליפ לא צפוי. דודי לוי ואבטיפוס מתאחדים לפרויקט? מה יום מיומיים? הלכתי אל הקומוניקט. לא אלאה את קוראי: יש כאן סיפור שמתחיל לפני איזה 40 שנה, שתי להקת עלומות שם שנפגשו בתחרות מוסיקה, שלימים
מאי טוויק סוגרת פינה מהיר, חוצפני, לא עושה חשבון לאף אחד. מה השיר הזה? לטיני, רומבה, פלמנקו, היפ הופ. חברו הכל. תקפיצו על האש. יצא תבשיל שעוד לא ניסיתם. היא שרה דמות נשית חזקה, בוטה, עצמאית ומחוספסת – שנמאס לה
סם סמית' נותן קולו בשיר נשמה גוספלי בליווי מקהלה המוסיפה הרמוניית שירה. השיר נכתב במקור במהלך הסשנים לאלבומו האחרון של סמית', 'Gloria' משנת 2023, אך מעולם לא נכלל בפרויקט. "הוא נוצר בתקופה בחיי שבה השתחררתי בתוך עצמי", גילה סמית' בהודעה
המגמה של כתיבת שירים על נופלים, נהרגים, נרצחים וחללי מלחמות היא תופעה עמוקה, חוצת זמנים ותרבויות. בישראל היא בולטת במיוחד – כחלק מתרבות הזיכרון הקולקטיבית, מהשפעות של מציאות בטחונית רציפה, ומהצורך האישי-חברתי לתת קול למה שאי אפשר להכיל. ה"קולקטיבי" הזה
מסלסלת-בולעת-לוחשת מצוקת פרידה מאהבה. השירה והמוסיקה של מיה סולימן מתכתבת עם סגנון שמזכיר זמרות עכשוויות כמו יסמין מועלם, ששרות מדברות על מנגינה וקצב אפרוריים, כדי לשדר משהו פנימי מאוד. הן לא צריכות להיות ירדנה ארזי ומירי מסיקה בקול ובמניירות. הן
יובל גולד שר ביטוי אישי, טעון, על רקע מערכת יחסים שמסתיימת באכזבה, תסכול ותחושת זלזול,צב מעורב בכעס. זהו תיאור של דינמיקה זוגית פוגענית ומבלבלת, אך גם חשיפה עצמית שמתרוצצת בין כאב להתרסה. "סליחה, אפשר לעבור/ האגו שלך תופס מלא מקום/
יופיו הלא ידוע של השיר הזה. זהו אחד מהשירים באלבום החדש של רותם פנקס – "דברים שגורמים לי לבכות". "לא חלום זה לא" אומר השיר, והמוסיקה נשמעת חלומית בשירתם של רותם ואדם בן אמיתי, שעשה את העיבודים. רותם כתבה על
הדיאלוג המוסיקלי הזה מחזיר לארץ ישראל יפה. גם המוסיקה של נפתלי אלתר נטועה בנופיה, למעשה נצא עם מיקה עינב ונפתלי אלטר לטיול בארץ הגולן והירדן, ארץ מים רבים בין אבני הבזלת. שיר של זיכרונות וגעגוע לארץ לישראליות פשוטה, צנוע ואופטימית.
הנה תזכורת לאחד הפרויקטים המשובחים ואחת מאבני הדרך של הרוק הישראלי האלטרנטיבי והפיוטי. – "בציר טוב" של אילן וירצברג ושמעון גלבץ, שיר שיצרו עוד בתקופת העשייה של התקליט ההוא, שמאז יציאתו (1982) עברו 33 שנה. האלבום כלל לחנים מקוריים לשיריה
השיר "את כבר לא איתי" הוא שיר פרידה עדין, כואב ומכונס, שמתאר באופן רגיש ואינטימי את האַבל על אובדן של קשר משמעותי. זהו טקסט שמציף תחושת ריקנות ובדידות שנשארת לאחר שהאהבה עזבה – לא רק האדם, אלא גם הרוח, החום,
תמיר גרינברג הוא אחד מהקולות הבולטים שצמחו בישראל בשנים האחרונות, במיוחד בז’אנרים של סול (soul) ו-R&B. הוא מתאפיין בקול מחוספס אך רך, עם גוון עשיר וחודר שמזכיר זמרים אמריקאים מהדור הישן של הסול והבלוז. הוא יודע להשתמש בגוון הקול שלו
דור חדש של זמרים-יוצרים בישראל שבוחר ליצור באנגלית הוא חלק מתהליך של פתיחות תרבותית, טשטוש גבולות, וניסיון ליצירה אוניברסלית. זו מגמה שלא רק מעידה על שינוי בטעם המקומי, אלא גם על שאיפות גדולות יותר – לביטוי אישי אמיתי ולחיבור לקהלים
את הבית בפרסית לא הבנתי. גם לא – מדוע הכניסו פרסית בתוך שיר עברי, רק משום ש"שורשיה" של ליטל גבאי נטועים בתרבות הפרסית? יותר מוזר הטיעון בקומוניקט שנשלח עם השיר ש"השילוב מהדהד במיוחד בתקופה הנוכחית, שבה המתיחות בין איראן לישראל
המנגינה והקצב מצליחים להניע את מניעיה של דנה מרם. זהו שיר פופ עכשווי נגיש שמצליח לשלב בין פשטות יומיומית ובין כמיהה עמוקה לבית, חום ואהבה יציבה. "כל יום מקום לישון / מקום שאי אפשר לקרוא לו בית". היא משוטטת פיזית
הביטוי “למות מאהבה” הוא בדרך כלל מטאפורה ומתאר מצב שבו האהבה כל כך חזקה עד שנדמה שהלב אינו יכול לשאת אותה. זה יכול להיות תשוקה בוערת, געגוע עז, או כאב של אהבה לא ממומשת. במקרים רבים, “למות מאהבה” מבטא כאב
"Baraye" הוא יותר משיר מחאה – זהו מבע חי של חלומות שבורים, תקווה גנובה, ואומץ אזרחי. במקום טקסט מאורגן, מתקבל זרם תודעה שאינו מתיימר להיות שלם – אלא להדהד. כמו מכתב פתוח של עם שלם, חתום בשם פרטי: שרווין. השיר "Baraye"
השיר הבא של "חתונה ממבט ראשון? תביטו בקליפ. כמפיק הסדרה הייתי קונה. שננמק? זה שיר חתונה קיטשי מרגש – במיוחד לעליית החתן והכלה – שיר שמטרתו אחת ברורה: להרוס את כל האורחים רגשית (ובדמעות), בזמן שהזוג צועד להגשמת אהבת חייו.
הופתעתי. אני מזהה את המוסיקה של נגה ארז כעכשווית מאוד שמושפעת מסצנות כמו היפ הופ, טראפ, EDM, זו המוסיקה שנוצרה בשיתוף פעולה הדוק עם המפיק אורי רוסו, שירים בעלי קצב אנרגתי, לעיתים כמעט תזזיתי, שירה שהיא לעיתים הכלאה בין ראפ
מרגי מחפש לעשות להיטים בינלאומיים. יש נוסחאות, חלקן שקופות, ממחזרות קלישאות טקסטואליות ומוזיקאליות. קחו את השיר הזה – עוד מלודרמת התבכיינות שולית על יחסים בינו ובינה. מרגי שר שיר פרידה כואבת, שמתארת מערכת יחסים רעילה, מניפולטיבית ומבלבלת. הדובר מנסה להתנתק
במאסטר קלאס של צדי צרפתי אין סיכוי שתצליח לחדש משהו על רקע השפע הקיים. אביחי הולנדר מכניס את המאזין לסדנה. האתגר? האם יצליח להראות מקוריות? צרפתי נמצא ממש כאן על הקלטה, מלחש משהו בין ההיפ להופ. המבקר שבי מצטרף לסדנה
לא בטוח שההמון הקשיב לסלסול התפילה של עדן חסון בתחילת השיר. כשעופר ניסים נמצא על הבמה – לא מתפללים. הדי ג'יי מפעיל את מכשיריו כדי להסעיר את ההמון. מסר? למי שלא קלט: השיר עוסק בפצע, חיפוש עצמי, וריפוי דרך אהבה
מארינה מקסימיליאן שרה בשמן של נשים רבות מסר דחוף וחיוני על החזרת כוח, ובחירת חופש על פני פחד. השיר מעין חבל הצלה, עבור אלו שעדיין מושתקות ע"י בני זוגן. "אם את כלום בלעדיו זה סימן שכדאי להמשיך בלי". השיר מתייחס
הסלסול המעודן של תמר שאוקי. שירת האהבה היפה-מתכוונת, החיבור האורגני לערבית. המנגינה שמובילה שמתפתלת בין מזרח ומערב. הטקסט פשוט, מדבר בשפה רגשית גבוהה – אך נגישה, ונשען על מטפורות מן הטבע והאמונה. "אני מחפשת סימן שיזכיר לי / כמו כוכב
כמה יפים הנעורים. כמה פרועים הנעורים. כמה עפים הנעורים – כמו פרפרים. תנו הנושא לשחר טבוך ולכל המשתתפים איתו לסיעור נעורים מגניב על פרפרים. קלילות הפופ בעברית זורמת באפיק הזה של הקלות הרעננה והנסבלת. לא הכי הבנתי גם בשמיעה שניה
השיר נשמע כמו התפרצות של מצב נואש שקורא הצילו. שירה וקצב שמשדרים דרמה שמתפוצצת מבפנים ומבקשים רגיעה. עידן רייכל כתב ושר טקסט רגשי וסוחף שמתאר מצב נפשי של סערה פנימית, מאבק בין כאב, אהבה, שברון, תקווה והישענות על דמות אהובה
אני אוהב את שירתו של ישי לוי. יש לו קול גרוני, מלא רגש, בעל חספוס טבעי – משדר פגיעות וגם עוצמה. כשהוא שר – הוא מעביר את הלב שלו החוצה, בלי פילטרים. גם את השיר הפשוט ביותר כמו השיר הזה
