נפוליאון בונאפארטה הובס על ידי קואליציה אירופית בווטרלו ב -1815. להקת אבבא עשתה שימוש בקרב כמטאפורה לאישה הנכנעת ומתאהבת בגבר – הוא ה"ווטרלו" שלה. "ווטרלו" הוא הסינגל הראשון מתוך האלבום השני של הלהקה השבדית, כשלראשונה קוראת לעצמה ABBA – צירוף שמותיהם
"פגשתי את המאהבת הישנה שלי ברחוב בלילה שעבר / היא נראתה כל כך שמחה לראות אותי/אני רק חייכתי ודיברנו על הזמנים ההם, שתינו כמה בירות, אני עדיין מטורף אחרי כל השנים". בראיון ב – 1990, סיפר פול סיימון, כי המשפט
לכול להקה יש את רגעי השיא שלה. "מלון קליפוריה" הוא ההיילייט של "הנשרים". בהרכב שהקליט את האלבום הגיטריסט ג’ו וולש,שבא במקום ברני לידון. דון הנלי הוא האיש מאחורי רוב השירים, גם הזמר הראשי ברובם. סגנון: רוק מעורב בקאונטרי. מסחרית – הנתונים
"אם את רוצה את גופי ואת חושבת שאני סקסי/ בואי אלי מותק, נגעי בי" רוד סטיוארט שר את השיר בגיל 72. פעם, לפני איזה 20 שנה, הוא היה מודע לכך, שביצוע של השיר עלול להיראות מעט פתטי. היום אין לו
הסינגל הראשון מהאלבום Rumours , אחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. (40 מיליון עותקים) לינדזי בקינגהאם כתב את זה כמסר זועם לסטיבי ניקס, חברת הלהקה. המילים מתארות סיטואציה של שבר ביחסים: "כל שרצית הוא לארוז ולגור עם מישהו אחר" סטיבי התעקשה
"נהר צהוב" עבר בסוף הסיקסטיז תחילת הסוונטיז באזור רחוב המסגר בתל-אביב. אין להקה תל אביבית של הימים ההם שלא הכירה את הלהיט של להקת כריסטי. דני סנדרסון כתב גרסה עברית לטובת איחוד זקני המסגר של אז כדי לייצר Cover המחזיר
כל חברי לד זפלין הסכימו כי השיר הזה הוא אחד ההישגים הגדולים שלהם כלהקה. גם הביקורת ראתה בו – אחד המתקדמים והמורכבים ביותר של הלהקה. רוברט פלנט, הזמר והסולן, כתב את המילים ב-1973, כאשר נהג במדבר סהרה בדרכו לפסטיבל במרוקו.
השיר הפותח של האלבום Who's Next – המצליח ביותר של להקת "המי" The Who. השיר, הנפתח ברצף אקורדים ארוך ומכיל קטע אלתור יפהפה הכינור, יצא כסינגל באוקטובר 1971. רובו של השיר מושר ע"י רוג'ר דלטרי, סולן הלהקה. פיט טאונסנד שר
השירים האלה הציפו את רשימות השידור בתחנות הרדיו. לא בטוח שהם מאפיינים איזשהו ז'אנר ששלט דווקא בשבעים. The Boxer של סימון וגרפונקל יכול להשתייך לשנות השישים. גם Take Me Home, Country Roads של ג'ון דנבר ו – It Never Rains
זהו אחד מאותם מקרי נדירים, שיוצר וזמר השיר המקורי נחשף בעקבות קאבר. השיר נכתב ובוצע ע"י קריס קריסטופרסון, שחקן (קולנוע) זמר-יוצר, אבל גרסתה של ג'ניס ג'ופלין היא שחשפה אותו בגדול. קריסטופרסון הודה: "בוב מקגי בביצוע ג'ופלין היה השיר ששינה עבורי
השיר נכתב והוקלט במקור ע"י ג'ים ווזרלי Jim Weatherly, מי שמוכר מהשיר "The Need To Be" משנת 1974. הוא סיפר כי כתב את השיר בעקבות שיחת טלפון עם השחקנית/ כוכבת הקולנוע פארה פוסט, שסיפרה לו כי אורזת כדי לחזור מלוס
המנגינה, הקולות הגבוהים השזורים בהרמוניה מופתית, הקצב הנפלא, שיר שמעורר תמיד מחדש את התקופה בה הדיסקו שלט במוסיקת הפופ. רוברט סטיגווד, מנהלה של להקת הבי ג'יז The Bee Gees הפיק ב-1977 סרט שעסק בסצנת מועדוני הדיסקו בניו-יורק. לפרויקט הסרט בעת
זהו הסיפור של "שרונה שלי", הסינגל הנמכר ביותר בארה"ב של 1979 מתבסס על סיפור אמיתי: דאג פייגר, Doug Fieger סולן The Knack נכנס יום אחד לחנות בגדים ופגש בנערה, תלמידת תיכון, שרונה הלפרין שמה, שעברה במקום כמוכרת. העובדה שהוא היה
סיפור אמיתי, כפי שסיפר רוד סטיוארט בראיון למגזין Q ב-2007: "הייתי בן 16, ומגי הייתה האישה הראשונה שקיימתי עימה יחסי מין. זה קרה בפסטיבל ג'אז באנגליה. אז גם איבדתי את בתוליי" השם "מגי מיי" לא שייך לסיפור הזה. סטיוארט לקח
באלבומו ה-16 של עוסק סטיבי וונדר בשימוש יתר בסמים בשיר Too High, גזענות בשיר "Living for the City", אהבה בבלדה הנפלאה – "All in Love Is Fair" השיר המסיים "He's Misstra Know-It-All", הוא מתקפה נוקבת על נשיא ארה"ב באותם ימים,
"אנחנו המנצחים" של להקת קווין הפך מאז צאתו לשיר הזוכים הפופולארי ביותר בהיסטוריה של המוסיקה. גם מכבי ת"א בכדורסל עושה בו שימוש במשחקיה. כשזה מגיע לדונאלד טרמפ, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, – להקת קווין אומרת – תוריד את השיר מהקמפיין שלך.
הסינגל הראשון שאירוסמית' הוציאה. סטיבן טיילור, הסולן, עבד על השיר כשש שנים, כתב אותו ב"חתיכות". בסופו של תהליך, השלים את השיר עם עזרה מחברי הלהקה. השיר הוא סיכום חיים ומסקנה לעתיד – "המשך לחלום/ חלום עד שכל חלומותיך יתגשמו" טיילר
"לא צריכים שום חינוך/ אנחנו לא צריכים שום שליטה במחשבה/ לא לעג מבאס בכיתה/ מורים, עזבו את הילדים לבד/ היי, מורים, תשאירו את הילדים האלה לבד" רוג'ר ווטרס, שכתב את השיר לאלבום "החומה", תוקף את החינוך בבריטניה על בסיס חוויותיו מהתקופה בה למד בבית
רנדי ניומן שכתב את השיר לאלבום הסוו של אריק ברדון והחיות משנת 1966. גם ניומן הקליט אותו ב-1970, אבל מי שעשה את הכסף הגדול הייתה החבורה שקראה לעצמה "ליל שלושת הכלבים", שהגיעה עם הקאבר שלה מקום ראשון בארה"ב ביולי 1970.
המילים נכתבו ע"י ברני טופין, שותפו הקבוע של אלטון ג'ון לכתיבת להיטיו הגדולים. טופין סיפר כי כתב את השיר בעקבות כתבה בטיים מגזין על חיילים פשוטים שחזרו משדה הקרב מווייטנאם, וכל מה שהם רצו לשוב הביתה לחיים נורמליים, אבל מצאו
הכביש שפול מקרטני כתב עליו נמצא בחוף המזרחי שבקינטייר שבסקוטלנד ומוביל לבית חווה, שם כתב את השיר. "התיישבתי ליד פסנתר וניסיתי לדמיין את ריי צ'ארלס מבצע את השיר. תמיד מצאתי השראה בנופים השקטים של סקוטלנד" הביטלס הקליטו את השיר בינואר
"סטטוס קוו" בסוף 1974, תחילת 1975 הם הגיטריסט והזמר פרנסיס רוסי, יליד 1949, הגיטריסט והזמר ריק פרפיט, יליד 1948, נגן הבס אלן לנקסטר, יליד 1949 והמתופף ג'ון קלוגלן, יליד 1946. במהדורה הראשונה שלה, "סטטוס קוו" הייתה להקת בוגי רוק רוק
שפשפתי את עיני. בהדרן שלף סטיב פינל, המתופף העליז של סמוקי את דגל ישראל, הניף אותו מול קהל מתלהב והניח אותו על סט התופים. הקהל יותר מאשר אהב את החנופה, כמוה לא נראתה בכל תולדות מופעי הרוק מאז קום המדינה.
באחד הלילות המטורפים האלה, אנחנו נמצא, מאמא היפה, מה הדליק את אורותיך. ירח מלא קורא, ההתרגשות גדולה והרוחות המכושפות מלחשות ומקוננות. זה הרקע לחיפושים ההזויים של הדובר – "חיפשתי את בתו של השטן בעצמו, מלאך בלבן, המתנתי לאישה שהיא מעט
השיר הושפע מהסרט "מחפשת את מר גודבר" עם דיאן קיטון. אחד מכותבי השיר Allee Willis סיפר: "כשראיתי את הסרט, נדלקתי על אותם אנשים שנהגו לבלות כל ערב במועדונים, שחייהם הם השתחררות מוחלטת, שחיים בשביל חיי הלילה. השיר, למרות שנשמע שמח, הוא
פופ בריטי תואם אירוויזיונים, ששהה חמישה שבועות בראש המצעד הבריטי החל מ-31 בינואר 1970. השיר נכתב ע"י צמד מפיקים, טוני מקאוליי וברי מייסון, שעשו שימוש בזמרי הקלטות Session Musicians כדי להקליטו. בהרכב המקורי של "מגדלור אדיסון" היו זמר ההקלטות טוני
אחד השירים המורכבים המיוחדים ביותר שנכתבו בתולדות הרוק האלטרנטיבי, בעל מבנה של יצירת אולטימטיבית. השיר נכתב על סיד בארט, החבר המקורי של פינק פלויד. הוא "היהלום המטורף", הגיטריסט המוביל שכתב את רוב הלהיטים הראשונים של הלהקה. "היהלום המטורף" – כי
הסינגל הראשון של ג'קסון בראון אינו מאפיין את מכלול יצירתו, שהיא אישית ואינדיווידואליסטית. השיר נכתב תחילה על בחור נואש שזקוק לעזרה, אבל קריאתו מאוחרת מדי והוא מת. בחברת התקליטים של ג'קסון בראון חשבו שהשיר דכאוני מדי, ובראון שינה הסיפור – על
את השיר כתב הגיטריסט המוביל של הדובי ברדרז, טום ג'ונסטון. הם ניגנו אותו שלוש שנים בהופעות לפני שהוקלט. ב-1973. לדבריו גם שם השיר וגם המילים שונו במהלך השנים האלו. בסופו של דבר, מספר ג'ונסון, המילים נכתבו בשירותים של אולפני "אמיגו"
רבים מזהים את השיר מגרסת הכיסוי של ג'ורג' מייקל. סטיבי וונדר שר את השיר באזכרה למייקל ג'קסון ב-2009. הוא נכלל באלבום Fulfillingness' First Finale שיצא ב-1974. מהשירים הדרמטים מרטיטים של וונדר. יש שהגדירו אותו "funeral march", צעידת הלוויה. יש שיחסו
