האוסף הזה, שערך אמיר כהן בפונוקול בשנת 1989, היה האוסף הצרפתי הראשון שיצא כאן על דיסק, הוא מתכתב עם שירים שחגגו בשישים-שבעים-שמונים בתחנות הרדיו. השנסון (chanson Française) הוא הסגנון האופייני ביותר למוזיקה צרפתית (שאנסון פירושו "שיר" בצרפתית) והוא עדיין פופולארי מאוד בצרפת. בין האמנים החשובים ביותר של הסגנון בולטים אדית פיאף, ג'ולייט גרקו, מיריי מתיו, ז'אק ברל, ז'ורז 'בראסנס, גילברט בקו, ברברה, ליאו פרה, שארל אזנבור, סלווטורה אדמו ודלידה. בשנות החמישים אחד המייצגים היותר של זמרי הקברט של מונמרטר היה סוזן רוברט.
במהלך שנות השבעים, התחדש השנסון באמנים רבים חדשים (מישל פוגיין, רנו, פרנסיס קברל, אלן סושון, ז'אק היגלין, אלן שאמפור, ג'ו דאסן) וגם בשנות ה -80 (אטיין דהו, טייט רייד) וגם בימינו (בנג'מין ביולאי, זאז , וינסנט דלרם, בנבר, ז'אן-לואי מוראט, מיוסץ ', ג'ולייט, מנו סולו, ז'אק היגלין, מתייה חדיד, מתייה בוגרטס, דניאל דרק, מוראן, כריסטינה גו, רנן לוס).
הסופר-זמר סרג' גינסבורג החל כמוזיקאי ג'אז בשנות החמישים והתפרש על כמה תקופות של המוסיקה הפופולרית הצרפתית כולל פופ, רוק, רגאיי, גל חדש, דיסקו ואפילו היפ הופ.
השאנסון החדש או המתחדש Nouvelle Chanson הוא ז'אנר מוזיקלי של שאנסון שהופיע בצרפת בשנות התשעים והתפתח בשנות האלפיים. ז'אנר זה שואב השראה מאבות השאנסון הצרפתי כמו ז'אק ברל, ז'ורז 'ברסנס או ברברה, בסגנון מוזיקלי-פופ רך יותר. עם זאת, נראה כי ההשפעות העיקריות אמני הסגנון הם הן אמני רוק ומוסיקה אלקטרונית כמו סרג 'גינסבורג או בריז'יט פונטיין. הבולטים בסגנון הנובל שאנסון הם בנג'מין ביולאי, אמילי סיימון, קוראלי קלמנט, קרן אן, פראנסואז ברוט, אוליביה רואיז וקמיל. השאנסון החדש כז'אנר מתפתח, עורר חילוקי דעות ניכרים אפילו בצרפת לגבי מי שייך לז'אנר זה ומי לא.
