טריו סינת'פופ גרמני מציג זמר ייחודי – Matthias Tippach במוסיקה שהיא פופ אלקטרוני שמזכיר מאוד את "דפש מוד" ואת סולנה דייב גאהן. מוסיקה קלאסית ופסי קול של סרטים מסמנים את דרכו של ההרכב . היילייט: השיר השני באלבום – "Somebody's Song", בלדה מלנכולית העוסקת במצבו של היחיד החש מנוכר מול הסביבה בה הוא חי, שוקע בזיכרונות שלא ניתן לסלקם ממוחו ובחלומות של נשיקות עדינות שמזכרים את חומה של השמש. ההמשך – Feignedly הוא עוד קטע מצוין באלבום, אחד המיוחדים בסצנה ב-1999.
I'm feeling confusion
There is happiness everywhere
I don't understand the reason
A deep disappointment
Memories I can't overcome
Illusions of tender kisses
It's like the warmth of the sun
Who you are?
Where are you from?
I'm afraid to tell you
Where I want to belong
To share my joy
To share my sorrow
So I will sing this somebody's song
And I am waiting for the start
One moment to tell you
All the words of my consciousness
Without any worldly wisdom in this material world
- Alive
02. Somebody's Song
03. Last Station
04. Feignedly
05. Lost
06. Mirror
07. Crying Angel
08. Black Skin
09. Invisible Face
10. Control
11. Last Station
12. Mirror [live]
13. Alive [classical video track]
*** הסִינְתְ'פּוֹפּ מוכר גם כאֵלקטרופופ , זרם מוזיקלי אשר פרח בסוף שנות השבעים והפך דומיננטי במהלך שנות השמונים של המאה ה-20. באופן הכי שטחי סינת'פופ הוא פופ המתבסס על צליל של סינתיסייזרים. לא מדובר בסגנון אחיד אלא באמצעים שאיפיינו את הז'אנר. בין חלוציו נמצאים הרכבים כדוראן דוראן (Duran Duran), הליגה האנושית (The Human League), דפש מוד (Depeche Mode). , ניו אורדר (New Order ), אולטראווקס (Ultravox), סופט סל (Soft cell), יוריתמיקס (Eurithmics), תומאס דולבי ( Thomas Dolby) רבים מהרכבי הסינת'פופ מזוהים עם תרבות הדארק. מדובר ביוצרים שבחרו לנסות ליצור מוזיקה מצלילים סינתטיים לחלוטין ולא לצרף כלים נוספים מעבר לסינתיסייזרים שלהם, לפחות בתחילת דרכם.
