
פול טראנק – אין מילים איתך
גל ניסמן שר בקול חשוף, נוגה וכואב בלדת אהבה. השיר נטוע עמוק בהווה – הפיד, מסכים, צילום מסך הלב כדי לשדר כמיהה. הדובר לא משתמש בדימויים הדיגיטליים כדי להקטין את הרגש, אלא כדי להודות שהוא חסר אמצעים מולו. המשפט החוזר

גל ניסמן שר בקול חשוף, נוגה וכואב בלדת אהבה. השיר נטוע עמוק בהווה – הפיד, מסכים, צילום מסך הלב כדי לשדר כמיהה. הדובר לא משתמש בדימויים הדיגיטליים כדי להקטין את הרגש, אלא כדי להודות שהוא חסר אמצעים מולו. המשפט החוזר

פול טראנק חוברת לנינט טייב לבלדת רוק שהשורה המרכזית בה היא "רוצה אותך רק כשזה לא הולך כשזה לא הולך… אני נגנב ממך למה זה ככה דפוק?" גל ניסמן שר פרדוקס רגשי של זה שמרגיש משיכה או רצון עז דווקא

המכנה המשותף למילים ריקול (recall), רימייק (remake), ריקליים (reclaim) הוא שכולן מבטאות פעולה של השבה, חידוש או החזרת משהו למצב קודם. זמר המחאה מבקש שיקום למדינה. יש מצב? שאנן סטריט לא מתייאש, אינו מרים דגל כניעה: "וגם אם אני נרדף

צעד קדימה לאותו מקום הוא למעשה צעד אחורה. "פול טראנק עושה ניסיון להתפלסף על מהות החיים בסוג של התפקחות. התובנה נדושה משהו: אין תכלית לאדם, אין מהפכים בחייו, גם אם ניסית להיות מישהו אחר, הבנת שהכל חרטה – לימודים, תארים, מעמד,

על משקל ברומא תתנהג כרומאי, Full Trunk מבינים כי בתקופה זו, שאין יכולת לעוף מכאן, תתנהג כמו ישראלי, תן פול גז מוסיקה ים תיכונית. גם סירטאקי הולך. קיבלו אישור מהפקת העונה החדשה של "תאגד". שיר על בריחה מהמצב. "לעוף מפה

שמח אצל פול טראנק. זה הסגנון שלהם? רגאיי? שיהיה רגאיי. אני אוהב רגאיי, ובהגשה הזו, אני מתאהב ברגאיי בעברית. נכנסים עם מחיאות קצובות. גל ניסמן מחייך. הוא כתב שיר על האנשים שמאחורי השירים ועל התקשורת. הפול הטראנק נוגעים במשחק המניפולציות

וידויו של גל ניסמן : "בזמנים ההם שלא קיבלתי כלום/ למי שלא האמין שאני משהו/ על כל הספקות שהיו לי בראש/ והאדם שהכיל אותם/ מה שאי פעם עמד בדרכי היה בדיקת האמונה שלי בסיכון שלקחתי/ אני עשיתי משהו/ אבל אני רוצה לראות עוד/

אני מחפש בנרות להקות רוק אקלקטיות תוצרת מקומית, כאלה שנשמעות לגמרי אנגלית בעברית. Full Trunk נפלה לי טוב בשיר הזה. האנרגיות, השירה, המוסיקה. קחו אפרו קריבי, חברו עם תבליני המזרח מסולסלים, ותטעינו בוולטאג רוק של גיטרות שמצלצלות חבל"ז. וולאק מה הם לא

פול טראנק. סולד אאוט. ניסינו בבארבי. אין כרטיס. מה הקהל יודע-מרגיש, שכותב שורות אלו מפספס. אני מקשיב לשיר מחאה, שיותר מאשר מקפיץ פיוזים של התנגדות וביאוס מהשיטה, הוא גורם לך לפזז. רוק אוריינטאלי מדליק באמת. שנתרגם משהו: "תתמקדו בכותרת/ אני

הוא לא ישתוק לה. הוא יגיד לה מה הוא חושב עליה. שתפסיק לאיים לירות בו. שתוריד הנשק. "את חושבת שאת בשליטה? הסתכלי עמוק בפנים הנשמה שלך, אם יש משהו שנשאר בתוך החור שחור". Full Trunk מבינים שבאנגלית זה נשמע בסדר.