אל תלך

השיר הזה נשמע יותר מדי "מתורגם", מעין מדריך לא קוהרנטי, מבולבל למדי למטייל האובססיבי הכולל  המלצה/ התרעה נוכח מצב העולם וטבעו של האדם, וגם איזשהו  חומר למחשבה – העולם הזה הוא רק אמצעי לאושר המושלם, ולעולם לא נשיג אותו כאן

הטון, הסלסול, תחושת הכאב והשיברון. דיקלה כבר מזוהה בסגנון שירה שמחבר בין הנרטיב לצליל. משהו מאוד אינטגרטיבי, נוגע במוסיקה ערבית, סלסול שמובנה על המנעד הקולי והתחושתי שלה, שזה כבר נשמע איזשהו שימוש חוזר בחומרים קודמים – ללא ניואנסים. שיר על