ארז לונברג

הומלס ושמו ברוך

ארז לונברג מספר סיפור על מעשים טובים של אנשים פשוטים. לא זמר במונחים מקצועיים, אבל כסטורי טלר, יש משהו מיוחד-אמין-מתכוון בהגשה של הסיפור הזה המתרחש ברחובות תל-אביב. הפזמון מעניק לשיר אופי של המנון קטן על כמה-טוב-יכול-להיות-בעולם שיכול היה להשתלב באיזשהו

מלאכים בתל אביב

ידעתם שיש מלאכים בתל-אביב? לארז לונברג הם התגלו באזור שינקין, על מדרגות ביתו. לפי טון קולו הנכסף – יש מלאכים. מי הם? לטקסט משתרבב בצורה לא הכי ברורה משהו על "היא": "היא שרה שם את שיר געגועיה… היא שרה ללא

דילוג לתוכן