ניכנס לנבכי מחשבותיו של דניאל בניה. יש מה לדוג משם. החברה הכי טובה של החברה שלו מעוררת בו את כל מה שכל זכר נורמלי שנמצא בזוגיות נורמלית חש, כשהוא ננעל על מישהי שמעוררת בו יצרים טבעיים ("מעוף לפרפרים שנרדמו לי
אשרי המאמין, וישי ריבו נשמע כמאמין. אליהו בוא יבוא. אלוהים מציל יום יום. גם הגאולה תגיע. מה רע? המציאות מסביב – לא קיימת. הטון של ריבו נוסך סוג של מלנכוליה מפייסת, שיכולה לשמש תרופת הרגעה במקום, שמתכונן יום יום יותר
סיון טלמור רושמת את תחושותיה ברזולוציות מדויקות. שיר של נתינה ברשימה שעולה על גדותיה. יש מצב? מי יכול לכמת תחושת אהבה? אם ישמע את קולה, היא תיתן לו הכל. ברשימה שלה היא אכן צירפה הכל מכל. לפי ההבעה הרכה-טעונה-מתכוונת –
הקול יוצא מלב מתגעגע, שנטען מחדש בחורף. הקיץ גרם נזק לזיכרונות הילדות. הגשמים יחזירו לחנות הממתקים, לקונדס של שבירת חלונות השכנים, לגגות הרעפים, לסכין שחרטה שמות על העץ. התחושה הזו של ירושלים של סתיו נמצאת בעצמותיו, מפעמת ומפעימה. אמנואל פוצ'
היא האחת והיחידה. פתחה את עולמו, גילתה את התשובה, אבל זה אינו מספק אותו: עד שלא יחזור אל עצמו – לא יחזור אליה. לא בטוח שאבישי רוזן יודע מהות "לחזור את עצמו", ואולי הוא יודע, אבל זה אינו קיים בשיר.
עוז זהבי הפך את קיטורי הסלון בסוף השבוע לשיר מחאה חצוב מתוכו. הוא לא יהיה הבוב דילן הישראלי החדש, אבל הוא משחק אותה סינגר-סונגרייטר אמין במהות הפולק-רוקית של המושג – ליווי טוב של גיטרות אקוסטיות, טקסט מתריס ומתקומם על מצב
השתחררה רק עכשיו מהצבא, ומספרת לנו, כי כבר שנים התובנות הבוגרות האלו "זזות בתוכה". מתי החלה לחשוב בצורה הזו? בגיל 12? לעצם העניין: יובל דיין חוזרת על שני בתי השיר הקצר, שאומר כי מאחורי האיפור קיים "לב לא ברור", דרך
שלמה ארצי בחר להוציא דואט אהבה עם הזמרת דיקלה כסינגל ראשון מאלבומו החדש. מפתיע? מאלבום חדש – אתה מצפה קודם כל לשיר סולו מוביל, שיעורר ציפיות לבאות. השיקול? דיקלה אינה בדיוק הז'אנר של ארצי. האוריינטציה המוסיקלית שלה אוריינטאלית. האם לארצי היה דחוף
נו, טוב הגיעה השעה להגיד תודה לגיטרה אחרי כל השנים האלו. מגיע לה. שלום חנוך כתב שיר אהבה מלא התפעמות לאהובת חייו, מי שילדה לו את המוסיקה. האניש אותה. פונה אליה בגוף שני: "את היא השרה", "מכל מאהביך ילדת לי
לא מאוחר להתחיל מהתחלה. אין צורך להמתין, עשינו זאת כבר לפני כן. כנס לראשי, אני אחפש ואמצא. הכל עניין של צעד ראשון. Him & Me, דן פטרה ותום אייזן משלבים קולות לנתיב הרמוני אופטימי. המנגינה היא איכות בפני עצמה, מהסוג
יפתח דקל פונה לרבים. שואל שאלות כמותיות סתמיות שאין עליהן תשובות –"מה עומק הכאב?", מציין עובדות – "אבדה מכם הדרך", מוכיח בשער – "מבקשים נחמה בהבל" וגם מציע הצעות – "אם תמאסו" וכו' השפה ארכאית, תנכית, כאילו נמצא בהוויה אחרת.
דנה לפידות הולכת על סערת רגשות מול מושא האהבה, עושה איתו חשבון, מצב שמחזיר לה את "השיגעון". יש כאן כתב אשמה נוקב נגדו (הקנאה, המילים המצופות) וגם ניסיון להסביר לו בהיגיון ("אתה מפסיד על מה המהומה") על רקע מהומה בבית
רועי זו-ארץ עושה חשבון עם סופרמן. הוא לא תמיד נמצא שם בשבילנו. יש בשיר לא מעט מידע אודותיו: הוא עצוב, הוא בבית, נעלם מן השמיים, איבד כנפיים, אכזב אישית את הדובר בשיר ("בכיתי ונבהלת כאילו לא הכרת אותי") ומצד אחר
הרבה שירים נולדים בהזמנה. לא תמיד זו הזמנה רשמית, אבל די היה לו לעילי בוטנר לשוחח עם אלי בן שם, יו"ר "יד לבנים", אבא של קובי, כדי להודיע לו (לאלי) כבר למחרת השיחה – "יש לי שיר". המילים, המנגינה, התחושה
השיר נתפר במידות מדויקות להראל סקעת. אפשר לנסח אחרת: השיר נשמע הכי הראל סקעת. לאוהביו – צמרמורת. אצלי עבר שבריר רעדה, אבל לא צמרמורת. עורי נשאר חלק כשל עור תינוק, אול משום שהכל כאן מדי תפור. סקעת מצליח למצות תחושת
משהו השתנה בחייו. המבט הרטרוספקטיבי סוקר בראייה עכשווית את הימים של "להט נעורים מתגבר" של להיות "בתוך גוף עיוור". המבט לאחור רואה דברים גם בהתרפקות מסוימת – "רגש מתוק רחוק נישא באוויר ומתפורר", ומנקודת הזמן הזו עולה גם חרטה הנוגעת
סינגל ראשון לבלר, מהלהקות הבריטיות הנחשבות/מוערכות, מאז שנות התשעים, לקראת האלבום ה- 12 שלה. האם הם צפו את הרמת הגבה אחרי האזנה? זה סינגל בכורה? מצד שני, יתכן מאוד שזוהי גישה מאוד מכוונת. לא רוצים סינגל כלהיט ענק. איזה בי-סייד
אנחנו טופחים לעצמנו על השכם הישראלית שלנו, כאשר נודע כל כישרון ישראלי שמצליח מעבר לים, כאילו יש לנו חזקה עליו. שמה Dida, מראה כי למען ההצלחה שלה, מוטב שלא יזהו אותה כזמרת ישראלית. כששומעים את הקול והצלילים, מבינים כי דידה
עומר אדם הצטלם מראה רטוב לשיר הזה. לא יכול להיות שאלו דמעות. כלומר לא הגיוני ששפכו לו דמעות על הראש . פרט לכך, התמונה לא משדרת דיכאון כמו בשיר. פנים אופטימיות. הכל בסדר. אני הרי לא מאמין לצליל מהיבבה שעולה
מאילו סיוטים סובלים האינפקטד מאשרום? אני מנסה לתרגם תרגום חופשי: "לשמור עליך שפוי, כשאתה מתפוגג, כי נפלת שוב, לקחת שתי גלולות להישאר ער, מחבק 6 ארנבות והוזה סיוטים ורודים". מה זה? פתרונים למאשרום. סיוטים יכולים להיות גם סיוטי ארנבות ורודים.
