הילה סעדה

הגעגועים אליו על רקע שגרת מציאות אורבנית, כאשר העין קולטת "אנשי שמחים"  והאוזן שומעת "צלצולי אופניים". השינוי בה – "משקפיים שחורים חדשים" אינו מעיד על שינוי פנימי. עדיין –  "שומרת אותו כמו הבטחה". וגם "בראש שלי אני כבר איתך". במציאות

היא שרה בגוף שני. מבהירה למי שמולה את הסיטואציה המיוחדת שבה הוא נמצא ("אתה … אתה… אתה"), וגם מציעה הצעה. מה היא מרגישה? "אנחנו לא אויבים" – היא אומרת. משפט מפתיע למדי. המרחק בין אוהב לאויב לא קטן. ומה הקשר