בקול קטן שואלת ורד דקל את עצמה: "ורד, ורד מה קרה? זו לא אותה האש שבערה בך כשהיית נערה". דקל בתפקיד ה"קול" בשיר הפותח את האלבום של "רוזא" (7 שירים בלבד) מתייחסת אל עצמה ומנסה לפתור התסכול. אבל מסתבר שיש
כשאני מתאהב בשיר משמיעה ראשונה, אני בודק את עצמי. הקלות הבלתי נסבלת? כל כך קליט שזו שערורייה, אני אומר לעצמי. הצליחו לעבוד עלי? אלא שבמקרה של רוזא, הלא היא ורד דקל + זיו מורן, אני נכנע והולך אחריה שבי ברצון