שירים ישראלים חדשים

ציפיתי לגל שירים של אנשים צעירים על רקע השבעה באוקטובר. לא רבים הגיעו, והשיר הזה הוא מבע מוזיקלי מרטיט למה שעבר עליהם. אייל גנדלר וגל סמוחה שרים טראומה ומצוקה במהלכים מוזיקליים משתנים שמייצרים  דואט עוצמתי. השבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023,

דמעה על האספלט, אוקטובר, טירוף, שפיות, געגוע, אהבה, ריקוד בזריחה. נסו לחבר. לא קשה לדמיין לאן זה מוביל.  מור בן סימון עשה מזה סלט של זרם תודעה. היחיד במלחמה, עצב עמוק אבל גם רצון לצאת מזה ("ניתן קצת לעצב לנוח")

מה מהות התדר הזה שכל כך משבש את חייו של יוני אלוני, משתלט, צורם, מהדהד בחלום, מפריע לישון? שיר לא מצריך בהכרח תחקיר מדעי. אבל כאן הסקרנות הובילה למחקר הטוען כי אין הוכחות שתדרי קול מסוגלים “להשתלט” על התודעה במובן

אין לו אוויר – אם הוא לא שלה. צערו מגיע בשני קולות – של דוד בוזגלו ושל רון בוחניק. הגברים כן בוכים בלילה, וטובים הבוכים בשניים… אהבה נכזבת יכולה להיות אחת החוויות הכואבות והמטלטלות ביותר שאדם עובר, ובמיוחד עבור מי

הקשר בין נשימה לחופש הוא עמוק ועוסק גם בהיבטים גופניים וגם בהיבטים נפשיים. למעשה, לנשימה יש יכולת יוצאת דופן להשפיע על התחושות הפנימיות, על החופש הפיזי שלנו. לנשימה תפקיד חיוני בסיפוק חמצן לגוף ולמוח. זה שמניע של כל תא בגופנו,

חוסר יציבות באהבה הוא מצב רגיש ומורכב, מלא ברגשות סותרים ומעורר לא פעם שאלות כבדות לגבי טבעה של מערכת יחסים. לעיתים, מצב שמצטייר כמו גלים בים – רגע אחד יש רוגע וחיבור עמוק, וברגע הבא סוער ובלתי צפוי. הרהורים ושאלות

אנחנו בסוף 2024? בא לכתוב – ככה לא שרים היום, אבל דווקא עונג לא קטן להתרפק על מוסיקה ישראלית כזו. ניב דגן שרה תרפיה עצמית, עזרת לעצמה להפחית מתחים, להגביר את תחושת השלמות הפנימית, לחזק ביטחון עצמי ולהשיג איזון רגשי.

היא לא כותבת אליו אלא לעצמה. ליה קלמנט שרה הרהוריה ותחושותיה באינטימיות שיש בה רוגע אבל גם כאב. במוסיקה היא רוקמת בלדת ג'אז יפה. תסכול מאהבה שהייתה ואיננה הוא כאב מורכב ומעמיק. זהו תהליך שבו המציאות השתנתה, אך הרגש נשאר.

נעמה גילד שרה את הפחדים שלה כדי לנסות להחליש אותם. זוהי סוגסטיה עצמית באמצעות תשאול קוגניטיבי כדי להכין את עצמה להתמודדות עם השדים שמתרוצצים בראש שלה. זהן תמהיל  של שאיפות ופחדים,  ערבוב של הדברים מהם היא חוששת אבל גם רוצה

בן גולן שר ברגישות מופלאה על אהבה עילאית, – חוויה שמובילה לרמות גבוהות יותר של תובנה עצמית ושל ייעוד רוחני. האהבה, על כל מורכבותה ומחירה הרגשי, היא זו שמעניקה משמעות עמוקה לחיים, ומביאה את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו

העצבות המגיעה מפתיח עדין ורפה משהו של הבלדה הזו – מקורה בהגות פשוטה שיוצאת מפילוסופיה בסיסית ונוגעת באישי. עודד טמסוט שר על חלומות שנרקמים מול המציאות השוברת, זהו שיר מחודש מ-2004, שעוסק במחשבות על המתח בין שאיפות, תקוות ודמיונות לבין

"אימפריות נופלות לאט" כתבו מאיר גולדברג (ודן תורן הלחין) לתאר הנגדה שבין המציאות היומיומית – בה אנשים נגמרים ברגע אחד – לבין האימפריות ההיסטוריות. בקונטקסט של ילד המכין שיעורים בהיסטוריה. אופק נחמן משתמשת ב"אימפריה" (מתפוררת, מתעוררת, משוגעת) למקום בו היא

השת"פ פטריק סבג ארז לב ארי מוליד מעין אילוסטרציות מוסיקליות הרמוניות שמכילות נרטיב הגותי פשוט: התחושה הזו, של להיות טיפה בים בתוך האוקיינוס הגדול היא תחושה מאוד אנושית ומוכרת – מעין תזכורת למקום הקטן שלנו בעולם הרחב והמורכב הזה. לפעמים

כוכב אחד שמאיר בשמים זורק אור על מציאות בה אנשים פשוטים עוזבים את הבית להחזיר את החיים והופכים גיבורים. בן שוקרון שר את המילים באינטימיות נוגה שנוגעת במרכז הרגש, סיטואציה בה נזכרים ב – הצחוק הטוב של  ילד יפה עם

נפתחה ההרשמה לשיר הגרוע של השנה? סטטיק את איתי גלו  מתנתקים מהחיים המקומיים בימי מלחמה עקובה מדם, רוויית טראומות. החיים מבחינת הצמד הזה – מסיבות יום שישי בסתלבט על המים. בשביל לפתוח לכולם את הצ'אקרות. בשביל לממש את העונג הזה,

שיר על משבר ביחסים או על אהבה עצמית? הא בהא תליא. יותר מזה: יסמין מועלם שרה כאב שמסגיר אותה ברגעי כאב לב של תסכול וקונפליקט. הוא הכאיב לה קשות, כאב שאין עליו כפרה, אבל היא תישאר בהווייתה המפוקחת שאומרת אם

הצעיר המנוכר והמבואס מהחיים הוא דמות נפוצה בתרבות ובמציאות החברתית של ימינו, ולעיתים הוא משקף תופעות נפשיות ופסיכולוגיות עמוקות. המונחים “מנוכר” ו”מבואס” משקפים תחושת ניתוק והיעדר סיפוק מהחיים, והם עשויים להצביע על קשת רחבה של בעיות רגשיות ופסיכולוגיות שמאפיינות בעיקר

ייסורי האוהב (לשעבר) המתגעגע והמתחרט. עוד שיר מאלבומו החדש (שנקרא גם הוא "לב אחרון") של ים רפאלי, זמר בלדות ייסורי הנפש והמצפון. השיר נכתב לאהובה לשעבר. מכה על טעויות ביחסו אליה. אהבת עבר שעולה מחדש ומציפה אותו עד כדי התפקחות

השיר אפוף עננה נוסטלגית קודרת. געגועים לתמימות של הילדות הם תחושה שמתעוררת לעיתים קרובות כשמתבגרים ומתמודדים עם המורכבות של החיים הבוגרים. זו כמיהה לזמנים פשוטים יותר, בהם הדאגות היו קלות, הסקרנות הייתה אינסופית, וכל יום נשא עימו תחושת הרפתקה. הילדות

אור עמרמי ברוקמן מקונן ניכור חברתי מול אהבת אמת. הבנאדם  חש זרות או ריחוק מהחברה הסובבת אותו. זוהי תחושת היעדר שייכות, בידוד רגשי או  חוסר הבנה מצד אחרים. במצב זה, הפרט מרגיש מנותק מאנשים סביבו, מה שעלול להוביל לבדידות, תחושת

מה אומר לכם אוקטובר? למיכל שפירא הוא אומר "אבן מכוסה באהבה ובפרחים". מבחינתה – כל אוקטובר יישאר שלו. כמו המנגינה של צ'ייקובסקי ("שיר סתיו"), שבהשראתה נכתב השיר. זהו שיר עצוב מאוד. הפסנתר, הקול פוגעים במרכז הרגש. היא מחפשת חיבוק חם

לפי הפיזיקה המודרנית, שום אובייקט בעל מסה לא יכול להגיע למהירות האור, מכיוון שככל שאובייקט מתקרב למהירות זו, כמות האנרגיה הדרושה להניע אותו עולה לאינסוף. זו הסיבה ש“בריחה” במובן הפיזיקלי מהאור כפי שאנו מכירים אותו היא בלתי אפשרית. רן דנקר

תפילתו של בוצר טובה לכל עת, ויש עיתים כמו זו שאנחנו נמצאים בה עכשיו, שבה רבים זקוקים לחמלה והצלה – על אחת כמה וכמה. בוצר נאחז במטפורה של הגשם. ברכת הגשם, הידועה גם בשם “תפילת גשם”, היא תפילה מיוחדת הנאמרת

סטטיק ונרקיס שרים סיפורה של נערה שעברה חוויה קשה. התום והפרפרים היפים שנעלמו מחייה, רגשות האשם שבעקבות. תחושת אשמה אצל נפגעות תקיפה מינית היא תופעה שכיחה ומורכבת. רבים מהנפגעות חשות אשמה, בושה או אחריות על מה שקרה להן, גם אם

המדינה על תקן אהובה. אייל גולן מתרפק על עתידה הטוב. פונה אליה עם הבטחות לטוב מכאן ועד להודעה חדשה. יש כאן האנשה על בסיס קלישאות כמו "מכאב אפשר רק לצמוח". אצל אייל גולן אין מחלוקות. כאב מוביל לטוב. מלחמה תביא

עכשיו נזכרת? ישאלו את אביב גפן. עכשיו אחרי כל מה שעבר על המדינה, נזכרת לכתוב איזה "שיר מחאה" קלוש, על  כך שגנבו לך את המדינה, אבל לא את הדגל? למעשה, נאיביות היא תכונה שמאפיינת שירי מחאה של פעם. כאלה שעסקו 

מה שכל כך משכנע אצל לאה שבת זו האמת שבפשטות. כשהיא מבקשת לחזור למקום שקט של שלום נטול דאגות, היא מתכוונת לכך. המוסיקה, הטון, ההבעה אינה משקרים. שבת לקחה את המשאלה הפצועה על חלום ישן נושן, זו שמחפשת תקווה, מבקשת