תחנות הרדיו של מוסיקת פופ אמצע הדרך מטורפות על השיר הזה גם בימינו, הגם שבמקור השיר כבר בן יותר מ-50. הן משמיעות בעיקר את גרסת הכיסוי (1994) של Urge Overkill, להקת רוק אלטרנטיבית משיקגו, לשירו המקורי של ניל דיימונד מ-1967. דיימונד הקליט
לולה מארש בחרה קאבר לאחד הלהיטים הגדולים של שנות השישים. זה הדואט היחיד של האב פרנקי ובתו, ננסי שהגיע אי פעם לראש מצעד ה – 100 בארה"ב. כנ"ל – בבריטניה. מקום ראשון ב-1967. השיר נכתב על ידי הפזמונאי קרסון פארקס, אשר הוציא את השיר יחד
גלגולו של ניגון. להיט החצוצרה הזה של אל הירט Al Hirt. נכתב במקור על ידי המפיק הניו אורלינסי /כותב שירים אלן טוסנט Allen Toussaint. הפסנתר הוא הכלי המוביל. המפיק של חברת RCA דני קסלר ערך אז אודישנים לנגנים, לפעמים השתמש בשרותיו של טוסנט
"טוויסט" היה חידוש של צ'אבי צ'קר לשיר של האנק באלארד מ-1959. באלארד, שמת ב -2003, היה מוזיקאי R&B משפיע אשר מיזג רוק, קאנטרי וגוספל בשנות ה -50 וה -60. באלארד הקליט את השיר בשנת 1959 עםלהקתו ה – Midnighters. הוא תיאר את סגנון התנועה של חברי
בשישים-שבעים הוא נכנס לרשימות החובה שלי עם Wild World. גם Hard Headed Woman Moonshadow, Father & Son, Morning Has Broken. לפני שקראו לו קט סטיבנס, הוא היה סטיבן דימטרה ג'ורג'יו, בנם של אם ממוצא שוודי ואב ממוצא יווני, שניהל מסעדה בלונדון וראה
השיר, שנכתב ע"י חבר הלהקה בוב גאודיו יחד עם המפיק בוב קרו, היה אמור להישמע דומה ללהיט הראשון של ארבע העונות "שרי" "Sherry", שהתבסס בפסגת המצעדים משך חמישה שבועות לפני ש – "Big Girls Do not Cry" טיפס למקומות הראשונים.
כל בוקר ליד המכרה יכולת לראות אותו מגיע/ גובה מטר שמונים משקל ארבעים וחמישה ק"ג רחב למדי בכתפיים וצר על בירכיים. Big Bad John הוא נושא שיר קאנטרי שבוצע במקור על ידי ג'ימי דין, שכתב והלחין בשיתוף פעולה עם רוי אקאף.
"היי ג'ו" נכתב על ידי זמר בשם בילי רוברטס, שהיה חלק מסצנת הפולק של גריניץ 'וילג' בתחילת שנות ה -60. השיר העוסק בבגידה ורצח בנוי כשיחה בין שני גברים, כאשר "ג'ו" מסביר לאחרים, שהוא תפס את האשה שלו בוגדת ומתכנן
הו יום שני הארור שמביא את תחושה הרעה, ביום שלמחרת יום השבתון (א' אצל הנוצרים) המסמן תחילתו של שבוע. מהלהיטים הגדולים של "האמהות והאבות" שקדם ל"קליפורניה חולמת". ג'ון פיליפס John Phillips כתב, דני דוהרטי Denny Doherty שר סולו. דוהרטי חשב
השיר נכתב על ידי סטיבן סטילס, גיטריסט באפאלו ספרינגפילד. הוא לא כוון כשיר מחאה נגד המלחמה, אלא כהזדהות על רקע התנגדות של נערים באמצע שנות השישים ונגד סגירת מועדון פנדורה במערב הוליווד. סטילס לא היה שם כשסגרו את המועדון, אבל שמע על
את הגרוע ביותר כבר חווה, אחרי מה שעשתה לו. עכשיו שמש הבוקר זורחת "כמו כדור גומי אדום". אני מתבונן בקרדיטים של השיר ומגלה את שמו של פול סיימון. מה לפול סיימון וללהקת ה – Cyrkle? ב -1964 סיימון וגרפונקל הוציאו את אלבום
בוב גאודיו, סולן "ארבע העונות", כתב את השיר אחרי שפגש ילדה כבת 5 לבושה בסמרטוטים בדרך לאולפן. הוא השאיר לה 5 דולרים, וזוכר את פניה המופתעים, מבלי שהוציאה מילה מהפה. גאודיו והמפיק של "ארבע העונות", בוב קרו, סיימו לכתוב את השיר והחליטו למהר
בוב דילן כתב את השיר בין 1962 ל-1963 על רקע "המלחמה הקרה" בין המעצמות – כביקורת על מנהיגים ופקידים אמריקאיים. המוטו: המלחמה היא מעשה חסר טעם של אנשים ולא מנגנון הגנה אמיתי. "אדוני המלחמה" אמור היה שיר פציפיסטי נגד המלחמה,
השיר מציג ניגוד בין החיים במהלך היום ובמהלך הלילה בעיר גדולה. קשה להסתובב בעיר צפופה וחמה במהלך היום, אבל זה בלילה הכל משתמנה כי יש לך שפע של הזדמנויות לרדוף אחרי נשים. העיר המסוימת היא ניו יורק, שם הוקמה להקת
הביטלס הקליטו את השיר הזה בסוף פברואר 1964, שבוע לאחר שחזרו מארצות הברית, ולפני תחילת צילומי הסרט A Hard Day's Night. פול מקרטני לא ממש העמיק במילים. אהבה כמו שלהם אינה יכולה למות. מה כבר יכולת לדרוש משיר העוסק באהבת עשרה?
ברט בכרך והאל דיויד כתבו את השיר הזה וגם הפיקו אותו. הם שמעו לראשונה את דיון וורוויק Dionne Warwick שרה כזמרת ליווי של ה- Drifters, והבינו שהם מצאו את הקול המושלם עבור השירים שלהם. לבכרך ודיויד היו שורה של להיטים
פול מקרטני שכתב את השיר הזה, הכחיש את השמועה שהשיר עוסק בזנות ("לא יכול לקנות לעצמי אהבה"). המסר לדבריו הוא בפשטות ובכנות של המילים. לא יכול לקנות לעצמו אהבה, אבל הוא יתן לה כל מה שיש לו כדי שתאהב אותו. המילה
מה שנותר לו לעשות בשעת אחר הצהריים, אחרי מה שעולל לו איש המיסים. הבנאדם בלחץ. עם כל הצרות, יש לו אמא שמנה שמנסה לשבור אותו (דיווויס: היתה לי אמא גדולת ממדים, אבל זה גם דימוי לבריטניה, המדינה בה חייתי"), והוא
כנער הייתי שבוי בקסמו (סוג של מעריץ) של מי שכונה "ביג O". רכשתי תקליטון 45 סיבובים מפעים שלו שנקרא Only the Lonely. גם עכשיו, כשאני שב ושומע את השיר – הלב זוכר. למעשה – מתגעגע. מדובר, אגב, באחד מלהיטיו הגדולים.
השיר הוא של בוב דילן משנת 1967, שאותו כינה בזמנו "קווין האסקימו", אך יצא לראשונה על ידי להקת מנפרד מאן ב -1967 תחת הכותרת "קווין האדיר", שבועיים בראש המצעד באנגליה בראשית 1968. את השיר הפיק, מייק הרסט, שהחל אז לעבוד
טים הרדין, סיגר סונגרייטר בסגנון פולק/ רוק הוציא ב-1965 את השיר שלימים יהפוך אחד קלאסיים של הז'אנר. השיר הוא מהאלבום "טים הרדין 1", שבין שיריו נמצא גם – “How Can We Hang on to a Dream". השיר קיבל תאוצה בעקבות
"תמשיכי לברוח, תמשיכי להסתתר, יום אחד אני אהיה האחד/ שישכנע אותך/ הו יה, שאני אהיה האיש שלך" המפיק-אמרגן כריס בלקוול חיפש זמר שחור לשיר הזה, אבל ערב אחד הוא שמע את הקול הנפלא של סטיב ווינווד בפאב "גולדן איגל" בברמינגאהם",
"איפשהו מעבר לים/ איפשהו ממתינה לי/ אהובתי עומדת על חול מוזהב/ מתבוננת בספינות שיוצאות לדרכן" התרגום מאנגלית לעברית מזכיר שהמקור של השיר הזה הוא שיר צרפתי La Mer משנת 1940 שהוקלט במקור ע" שרל טרנה, ושימש את הסרט Every Girl
"השחר מתחיל לעלות/ האורות סוגרים את עיניהם העייפות/ בקרוב אהיה איתך אהובתי,/ אתן לך הפתעה השחר שלי/ אהיה איתך יקירתי בקרוב/ אהיה איתך כשהכוכבים מתחילים ליפול" It's getting near dawn, When lights close their tired eyes I'll soon be with
להיטו הראשון של זמר הסול וילסון פיקט (1941-2006), מהשירים שהכניסו אותו לפנתיאון של מוזיקת נשמה, הרית'ם אנד בלוז והרוקנרול. ובאמת, פיקט חצה על גבולות הז'אנרים בשירתו המלווה בצרחות, ריקודיו החושניים, שחצנותו ותכניו המיניים של שיריו. פיקט הפך אגדת סול. בוא התקבל בברכה
Groovin' התייחס לריקוד במשמעות: Everyone in the club was groovin' to the music.. פליקס קבלייר (קלידים) ואדי בריגאטי (שירה) כתבו את השיר הזה אחרי שהבינו, כי לוח הזמנים של עבודתם מאפשר להם לפגוש את בנות הזוג שלהם רק בימי א'.
משגעת אותו הנערה. פעם אחת מספרת לו שהיא אוהבת אותו, פעם לא. אוהבת אותו כמו סופה ואז מתחילה להתקרר. קליף ריצ'ארד שר את השיר הזה ב-1960 בליווי חבורת השדוז. שניים מחברי הלהקה הם שכתבו את השיר – הגיטריסט ברוס וולש ופיטר
בני כמה אתם? למה אני שואל? כי יש איזשהו הבדל ביחס לשירי שנות השישים למי שהיה נער באותם ימים לבין מי שלא היה. כותב שורות אלה שייך למתגעגעים האותנטיים, מנפנף בגאווה נסתרת בגעגועיו, ממש כמו שמקונן על איך שהשנים נשרפו.
שמעתי השבוע ביצוע של השיר הזה ב"דה וויס" ארה"ב, ונזכרתי בשירים היפים של סטיבן סטילס, האיש שנמנה על ההרכב המיתולוגי קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג. כאן סטילס הוא הגיטריסט של בפאלו ספרינגפילד, להקת רוק אמריקאית-קנדית, שהוקמה בשנת 1966 בלוס אנג'לס. הרכבה המקורי כלל את סטיבן
השיר נכתב ע"י יוצר פופ, צ'יפ טיילור, אחיו של השחקן ג'ון ווייט. טיילור עשה ממנו הרבה מאוד כסף, אחרי שזמרים ולהקות רבים הקליטו אותו – חלק לתוכניות טלוויזיה ולסרטים. טיילור השתמש בכספים להימורים. כמכור, הוא נזרק כמעט מכל קזינו בלאס
