הביקורת בבריטניה נשפכת על אלבום הבכורה של הצמד הנשי מהאי וייט העוסק בכאוס של אמצע שנות העשרים שלהן. התוצאות התבררו בשני טקסי הפרסים הגדולים של תעשיית המוסיקה: להקת השנה ב"בריט" בבריטניה ולהקת הרוק האלטרנטיבי ב"גראמי" האמריקאי.
נדמה שאף אלבום בכורה אחר השנה לא זכה להאזנה כמו האלבום של Wet Leg. מאז שהצמד ריאן טיזדייל והסטר צ'יימברס – זכה לפריצת דרך ויראלית עם ‘Chaise Longue’ בקיץ שעבר, הן נמצאות בעלייה מסחררת. נראה שכל יום רק מוסיף למומנטום שלו – בין אם זה באמצעות קליפים חדשים, הופעות טלוויזיה, או שלל הופעות סולד אאוט. ההצלחה שלהן נראית כמו רכבת הרים במהירות טורבו המונעת על ידי דלק טילים. השתיים כתבו שירים בשביל הכיף והגיעו הכי לא מתןכנן לאלבום הקלאסי החדש ביותר של האינדי.
חלק מהאטרקציה יכולה להיזקף להומור הכמו מטופש שלהן שעובר לאורך האלבום. ב"אנג'ליקה" הן מתארות מסיבת בית שהן לא ממש רצו להיות בה, תחילה מוצאות את עצמן תקועים בלופ של חוסר שביעות רצון ושיכרון חושים, לפני שהן משתחרות אל תוך הדמיון שלהן "אנג'ליקה, היא הביאה את רובה הלייזר שלה למסיבה וחיסלה את כולם", טיזדייל שרה כשצ'יימברס עושה אפקטים קוליים של "pew-pew" ברקע.
הסינגלים הקודמים 'Wet Dream' ו-'Oh No' לוקחים אותנו לתוך הפנטזיות של האקס טרום פרידה. "אתה מטפס על מכסה המנוע ואתה מלקק את השמשה הקדמית / מעולם לא ראיתי דבר כל כך מגונה," שרה-מספרת טיזדייל.
פרט למוזרויות מצחיקות, 'רגל רטובה' עושה חשבון נפש על החיים הבוגרים כשאתה לא בדיוק איפה שאתה רוצה להיות – או מרגיש שאתה צריך להיות. לפעמים זו התבטאות מלנכולית כמו ב-'I Don't Wanna Go Out', שמציג ריף עצוב דומה לזה ש ב'The Man Who Sold The World' של דיוויד בואי. "עכשיו אני כמעט בת 28 / עדיין משתחררת מהפנים המטופשות שלי / סיוט מזוין", נאנחת טיזדייל, ומאוחר יותר שוזרת אופטימיות עגומה:. "לפחות כולנו הולכים למות," היא מושכת בכתפיה. ‘Convincing’ ששרה צ'יימברס מוצא אותה בנתיב עצב, לא מוכנה להתחיל לחפור את עצמה. "כשהשמים כחולים / האם גם את מרגישה את זה?" היא שואלת, לפני שהיא מודה: "כשהשמיים אפורים / כן, אני מרגישה אותו הדבר."
בשירים אחרים כמו "Too Late Now" הן מתנחמות בפתרון כמו: ששרה טיזדייל:"אם זה סוג החיים שראיתי את עצמי בהם, אני רק צריך אמבט קצף כדי להוביל אותי לנתיב גבוה יותר". אם זה עדיין לא עובד, תמיד יש אפשרות נוספת: להסיע את המכונית שלך לים. "למטה אנחנו יורדות, אנחנו מחזיקות ידיים / אם אני מפשלת בזה, אני לוקחת אותך איתי", היא שרה באופן ענייני.
בפלסט העדין של 'Loving You', טיזדייל מפרטת את התמוטטות מערכת היחסים ואת התוצאות הכואבות של ראיית האקס ממשיך הלאה עם מישהי אחרת. "אני לא רוצה לפגוש את החברה שלך / מקווה שאתה נחנק מהחברה שלך", היא שרה, לפני שהיא מדמיינת רגע אפל של נקמה: "כשאתה מתקשר ל-999, הם מנתקים הקו".
ב-'Piece Of Shit' בעל גוון עממי הן עושות שימוש בהפרשות ("אתה אומר שאתה גאון, אני אומרת שאתה בטח מתלוצץ / אתה כמו חתיכת חרא, אתה שוקע או צף"), וב – Ur Mom' הקופצני – "כשאני חושבת על מה שהפכת להיות / אני מרחמת על אמא שלך".
אלבום הבכורה שלהן מרגיש כמו מרוץ מסוחרר של השתיים ספוג שנינות ושזור הומור יש כאן סוג של שמחה משחררת. אפשר היה להתייחס לאלבום כאוסף של סתם מוזרויות מוזרות, אבל Wet Leg מספיק מיוחדת לנער את תרבות הפופ שלאחר המגפה מתרדמתה. רוק פופ גל חדש של צמד שלא ממש אכפת להן מה מישהו חושב עליהן.
*** האלבום "Wet Leg" שיצא באפריל 2022, זכה לביקורת נלהבות כמעט בכל מגזין מוסיקה וגם במדורי התרבות של המגזינים העיתונות (הרולינג סטון, מוג'ו, אנ.אם.אי, הגרדיאן, הניו יורקר. הלהקה הוזמנה למיטב תוכניות האירוח.
Wet Leg – Too Late Now
Wet Leg – Chaise Longue
Wet Leg – Angelica
Wet Leg – Wet Dream
Wet Leg – Ur Mum
Wet Leg – Oh No
