לשנות מהר את השם. כנסיית הרגש. כנסיית השמחה. כנסיית המזרח. הכנסייה האנדלוסית. תבחרו.  תשאירו את השכל בצד. לכו על רגש. השמחה שהציפה את המשכן בת"א בחלק האחרון של הערב, כאשר החבורה הפגיזה בשלל להיטיה – היא הילולת הרגש. להקה שהסולן שלה שר במרוקאית למרות שהקשר שלו לשפה מסתיים בזה שהוא ממוצא מרוקאי, היא להקה שהחליטה כי בתוך עמה היא חיה.
בקומוניקט שנשלח כתוב: "כנסיית השכל – מאבני היסוד של הרוק הישראלי חוגגת 20". המשפט הזה גורם לי לחייך. תראו מה קרה לאבן היסוד של הרוק הישראלי? היא עושה את כל חיבור אפשרי כדי לתת  קונטרה לאתניקס המתחדשת, להילולות הפרץ, גולן, קלה, אהרון.   
את ריף כהן ראיתי מחממת לרד הוט צ'ילי פפרס. והנה היא אצל הכנסייה. המשך מסע יחסי הציבור לקידומה. ראיתי את ריטה בקהל. היא כבר ביקרה בעבר בכנסייה במופע משותף. הטמפרמנט שלה, תסלח לי ריף, הרבה יותר מתאים להילולה. היה זה אך טבעי שריטה תוזמן לחגוג עם הכנסייה 20 שנות להקה. ממש הרגשתי לא טוב בשבילה. מה קרה, 20 שנה, למה ריטה לא הוזמנה?

הפופ הישראלי נפתח. העיבוד מקבל חשיבות ראשית. תזמורת אנדלוסית באוריינטציה של מוסיקה מזרחית-ערבית. בואו נגיד לזכותה של כנסיית השכל שהיא מאתגרת עצמה בחיבורים לא צפויים, ותודה לעמי רייס.
שאלת האינטגרטיביות (ההשתלבות, ההתמזגות) לא תמיד נבחנת לעומק. אבל הכנסייה לפחות מנסה לא לשעמם את עצמה. יש להט, יש קהל מול העיניים, החגיגה קיימת כאן כל הזמן באוויר. השאלה אם יישום האתגר מוצדק אומנותית – כנראה אינה מעסיקה את הקהל. אני לא בטוח ששיר בעל טקסט מורכב כמו "מעל הים" שפתח את הערב יוצא נשכר מהחיבור הזה. אני לא בטוח ש"בואי מהפכה" יוציא את המתבדרים עם תובנות של שינוי המצב.

יורם חזן (נפתח מאוד, משוחרר, יורד אל הקהל בשיא הערב-רגש) מטעין את השירים בעוצמות מוכרות (קול חזק, גבוה) שמעניקות תחושה שגם הנשמה שלו שרה, אבל באיזשהו מקום (טענה שאני חוזר עליה) האינטונציה הזו גורמת לעיתים לחוסר בידול בין שיר כזה ואחר. אנדלוסית? לרגע דמיינתי איך השירים יישמעו עכשיו בפורמט רוק בלבד? מי שיתמה – מדוע צבע תזמורתי קלאסי ערבי צריך לחבור לשיר רוק,  לא אכנס איתו לויכוח עז. אינטגרציה מופתית לא נוצרת כאן, אבל כאקספרימנט – מברוק על הניסיון להתרענן. יש שירים שהחיבור עובד יותר, יש שפחות. בגדול התזמורת משדרגת להם בצורה משמעותית.
כנסיית השכל – נכון לעכשיו היא שעטנז אטרקטיבי של קיבוץ תרבויות, שעושה אהבה עם הקהל. איך זה מרגיש? תשאלו הקהל שיצא מהמשכן בת"א. יגידו שטוב. מה טוב: טוב מאוד.

 שירים:  מעל הים, על מה את חולמת, תני לי, ווהרן ווהרן (שיר געגועים אלג'יראי) בואי מהפכה, שקט, אני מאמין + ריף כהן, האויב נמצא בפנים + ריף כהן, J'ame + ריף כהן, מה נשאר, למיה יש אקדח, עלאש כתעוב יא וורדה (מרוקאית) השיר מהגן, ראוונה ווחדה, תנו לי לשתות, ידיים למעלה, ילדתי, היינו עושים אהבה, איך זה מרגיש, תגידי שטוב.

הרכב: יורם חזן- שירה וגיטרה, רן אלמליח – בס ושירה, עמי רייס – קלידים ואקורדיון, דוד רז – גיטרה חשמלית ודניאל זייבלט – תופים. ניהול מוסיקלי וניצוח על התזמורת האנדלוסית: תום כהן.