מה שנשאר מאבא. רק תקליטים ישנים. בשביל עזרה נפשית, הוא נאלץ לחזור אל אהבה ישנה "בצפון הישן" (האהבה כל כך ישנה שגם הצפון הזדקן?) דור דניאל מדופרס. בשביל למצוא "דקת ביטחון" מול "מיליון התקפי חרדה" הוא "אורז את הפחדים" ונוסע אליה. האירוניה היא, שבמצבו הוא מוצא עידוד גם אצל מי שאמרה לו, שהיחסים ביניהם הפכו "רק סיפור ישן בתמונות". מה הקשר לתקליטים הישנים? האם הם יעזרו להבין את הפחדים? פתרונים לדור דניאל.
מוסיקלית, דור דניאל עולה על כביש המיינסטרים הראשי לנסות להביע בטון מדוכדך מצב נפש רעוע. הטקסט אינו מצליח להבהיר מה קרה לו. האם מחסור באהבה הוא סיבת התקפי החרדה? מה מהות "סיפורי חייו" שמסתתרים בתקליטים הישנים והקשר שלהם לנרטיב העכשווי, שאומר, שרק אצל אהבתו לשעבר הוא מוצא מרפא.
הלחן, הטון הנוגים הם המלו-מלנכולי רומנטי המזוכך הזה ששיאו – "את שומרת עליי". נכון שזה קליט, מתיידד עם האוזן ואף מחלחל קמעה, אבל זה נשמע יותר אווירת עצבות ורחמים עצמיים מאשר יצירה אותנטית – גם בהשוואה למה ששמעתי ממנו בעבר.