דלאל מקיבוץ סמר מנגן בעוד את "בגדד ברצלונה", ופתאום גולש ל"צור משלו". זוהי האמת התרבותית האותנטית שלו המתנקזת לצומת תרבויות כמעט בלתי אפשרי. דלאל הוא מוסיקאי של פיוט ונשמה, מסורת עיראקית עם השפעות מזרחיות. מיוחדת צורת ה"תקסים מקאם". הצליל פריך, הנגינה אחלה. זוהר פרסקו מבריק בהקשה ב"סמעי לאמי", במשקל 10 שמיניות, וב"רבין" למילים רוני סומק ובהשראת שירה של אום כול תום. "עוודת עיני" – הוא קטע נדיר. ככלל, אותנטי ומרגשת
