כמה מיוחדות צמד האחיות קוקו את רוזי בקברט המוסיקלי הזה, קולות ביזאריים, יללות חתולים, מוסיקה א-סימטרית, מתיקות לא צפויה, קצבים שבורים, קולות ילדותיים. נוגעות, מתרחקות. אווירה פריזאית.
הצטלבות דרכים בין בילי הולידיי, ביורק, טום ווייטס. איך להגדיר? לא יודע. אינדי-פולק? טריפ הופ חלומי? בשמותיהן הן האחיות קאסאדי. סיירה- גיטריסטית, חלילנית, זמרת. ביאנקה – פרקשוניסטית, זמרת. הן הלכו בכיוונים שונים. סיירה למדה שירה אופראית. ביאנקה כתבה שירים ושמרה במגירה. הפגישה בדירת ביאנקה בפריז הולידה פרוייקט משותף, אלבום ראשון La Maison De Mon Reve . "תיבת נוח" הוא הפרק השני בפרוייקט הייחודי שלהן. לא שמעתי הראשון, אבל לפי מה שאני קורא – הן לא מחדשות בשני שלהן, שזה אומר שאלבום הבכורה היה ההצגה הגדולה והמפתיעה. מבחינתי, הבכורה נערכה עכשיו. היא מפתיעה, גם אם נדמה שהפריזו בשימוש בגימיקים.
