נתחיל מהסוף. הקטע נקרא "השזיף האהוב עלי", נפתח בצליל צ’לו, שיר על הסוד הטמון בפרי שמחכה לה. והמנגינה היא מהסוג הנצחי. שירים כ"יום היוולדות" ו"הדשוטס" מאפיינים יותר את סוזן הסינגר-סונגרייטרית המוכרת. אבל יש שירים אישיים מיוחדים יותר כמו "כאראמל". מבעד לשירה המאופקת, אפילו הקרירה משהו לעיתים מפעפעים יצרים. לפעמים יש תחושה שמפספסים אותה כי היא אינה דרמטית, אבל בהקשבה שנייה ושלישית מגלים את המיוחדות שלה
