האם בונו כתב את השיר ברוחו של נלסון מנדלה או לפי השקפתו. אנחנו בסרט החדש על חייו. Mandela: Long Walk to Freedom. מנדלה משתחרר מהכלא. "הים רוצה לנשק את החוף המוזהב, קרני השמש את עורך". מנדלה אחרי כל המאבקים, רוצה שלום ("לא יכול להילחם בך עוד") רוצה לשקם את דרום אפריקה, אבל לא תמיד זה מסתייע כי השנאה ממשיכה ללבות יצרים – "אנחנו לא יכולים להגיע גבוה יותר/ לא יכולים לחיות באהבה פשוטה".
בונו שר את השיר בטון גבוה כואב ומתכוון בעיבוד אווירה אלקטרוני שמשדר משק כנפי היסטוריה. החלק השני היותר קצבי ידידותי לכביש הראשי, Radio Friendly , מעניק לשיר גוון של המנון דרכים מחניף לאללה. העיבוד והנגינה מוסיפים לשיר אלמנטים משדרגים. מסוג הבלדות הקלאסיות שמניעות מחדש את הלהקה באוריינטציה של הישן.
Birds fly high in the summer sky/ And rest on the breeze/ The same wind will take care of you and I/ We'll build our house in the trees/ Your heart is on my sleeve/ Did you put it there with a magic marker?/ For years I would believe/ That the world couldn't wash it away
Cause we can't fall any further/ If we can't feel Ordinary Love/ And we cannot reach any higher/ If we can't deal with Ordinary Love
The sea wants to kiss the golden shore/ The sunlight warms your skin/ All the beauty that's been lost before wants to find us again
We'll build our house in the trees/ Your heart is on my sleeve/ Did you put it there with a magic marker?/ For years I would believe/ That the world couldn't wash it away
Cause we can't fall any further/ If we can't feel Ordinary Love/ And we cannot reach any higher/ If we can't deal with Ordinary Love
