אז קודם כל זה "קרייזי". חיפשתי בדיסק עוד להיט מדליק כזה. לא מצאתי. שימו לב לעיבוד המדהים של השיר לכינורות, לסטאקטו הקצבי, לקול המיוסר. יופי.
סי-לו, דיינג'ר מאוס הצמד מאחורי השם לאו-דווקא מעוניין בסול פופ מהסוג הזה. יש בדיסק אלמנטים של היפהופ, מוטאון, גוספל, פסיכודליה שנות השבעים, פאנק. מי שמחפש כיוונים אז יש כאן קצת "טריקי", קצת "אל גרין" וגם "אאוטקאסט". היכולת של הצמד להפוך את הסלט הזה לאלבום שלם הוא נדמה לי ההישג של האלבום. Gone Daddy Gone הוא קאבר אלקטרו פופ מוצלח לשיר של Violent Femmes. שפונה הישר לרצפת הריקודים. Smiley Faces הזכיר לי את הסול סטייל להקות "מוטאון" וסטיווי וונדר. "נקרופיליה" וגם "מפלצת בוגי" לוקחת לכיוון אחר, קודר ומלנכולי. וגם סול פסיכודלי – "רק מחשבה" שעוסק במחשבה הזו שעוברת בראש לשים קץ לחיים. לא אלבום מושלם, אבל עם ניצוצות של מסטרפיס, חידושים, העזה והפתעות בסלט הסגנוני המוזר והמענין.

Crazy